שני תושבי חדרה פנו לבית דין לממונות בעיר, על מנת שבית הדין יפסוק בבוררות על המחלוקת ביניהן. אך לאחר פסק הדין, טוען התושב שתבע כי הנתבע לא כיבד את פסק הבוררות – וכעת הוא פנה לבית משפט השלום בעיר על מנת שיחייב את הנתבע לקיים את פסק הבוררות.
המבקש ע’, ביקש לרכוש בית מגורים בחדרה מ-ב’, יזם בתחום המקרקעין ומקים בית המגורים. המבקש טוען שלאחר חתימת הסכם המכר, התגלו בבית ליקויים “חמורים ביותר”, והצדדים החליטו לפנות ל”בית דין לצדק-ואלה המשפטים”, הנמצא בעיר חדרה, כדי שיכריע במחלוקת שביניהם.
פסק הבוררות ניתן על ידי הרב יצחק חנון, הרב שלמה סויסה והרב יהודה אלמוג בשנת 2017 ונפסק בו כי “ישנם ליקויים שבית הדין מצא לנכון לחייב את הקבלן לתקנם”. בית הדין פירט את הליקויים.
סדקים במבנה. אילוסטרציה. לצילום אין קשר לכתבה
לטענת המבקש, המשיב לא תיקן את הליקויים ובהמשך נוספו ליקויים נוספים – לכן פנה בתביעה לבית המשפט. בהמשך, כתב המבקש לבית המשפט “לאחר דין ודברים בין המבקש למשיב, הוגשה ע”י המבקש הודעה כי יסכים לכך שהתיק ייסגר ללא צו להוצאות תוך השבת האגרה בהתאם לתקנות והמשך בירור המחלוקת בין הצדדים יועבר ל”בית דין לצדק” במסגרת הבוררות שבין הצדדים בכפוף לכך שהמשיב יהא מושתק מלטעון כי הליך הבוררות בבין דין לצדק איננו הליך בוררות המחייב אותו”.
בית המשפט החליט בעקבות ההודעה למחוק את התביעה, וכי על התביעה להיות מוגשת למסגרת הבוררות הקבועה בהסכם ביניהם.
כעת, פנה המבקש לבית משפט השלום על מנת שיאשר את פסק הדין של “בית דין צדק-ואלה המשפטים” ולחייב את המשיב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין.
.
.
