היסטוריה? או היסטריה? // טור מאת רונן צדקי

ח"כ מנסור עבאס הרים מסך בפוליטיקה הישראלית והוא אינו מדבר במושגים של מימד לאומי וזהות פלסטינית אלא מעמיד במרכז סוגיות חברתיות לטובת העצמה חברתית של האזרחים הערבים במדינת ישראל. האם השינוי האסטרטגי של המנהיגות הערבית יביא לניצחון הפרגמטיזם על האידאולוגיה? ימים יגידו...
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook

הצטרפו אלינו

ארכיון כתבות

היסטוריה? או היסטריה? // טור מאת רונן צדקי

ח"כ מנסור עבאס הרים מסך בפוליטיקה הישראלית והוא אינו מדבר במושגים של מימד לאומי וזהות פלסטינית אלא מעמיד במרכז סוגיות חברתיות לטובת העצמה חברתית של האזרחים הערבים במדינת ישראל. האם השינוי האסטרטגי של המנהיגות הערבית יביא לניצחון הפרגמטיזם על האידאולוגיה? ימים יגידו...

מגדלור-פיד ♋

במשך שנים רבות המיעוט הערבי בישראל כרת ברית עם מפלגת העבודה ומרץ במטרה לשנות את אופייה של המדינה ולקבוע את עתיד גבולותיה. בסיכומו של דבר, הסדר זה לא הגשים את התוצאה הרצויה והותיר את הערבים מאוכזבים ומתוסכלים. זאת ועוד, השמאל הישראלי ששימש כפטרונם, ראה בהם למעשה, סרח עודף אלקטורלי, כזה שמעניק כוח פוליטי אוטומטי, ללא שום תמורה מצידו.

רע”ם היא תנועה איסלאמית אנטי ציונית שתמכה תמיכה בלתי מסוייגת במחבלים. שנאת ישראל מבחינתם היא לא דעה פוליטית אלא מרכיב תרבות, כלומר אלמנט שקשה מאוד לשנות. אף על פי כן, חבר הכנסת מנסור עבאס קיבל החלטה אסטרטגית לתת גט כריתות לבדלנות ולישיבה תמידית בספסלי האופוזציה.

כנציג ציבור של המגזר, הוא הצהיר כי אין בכוונתו לקדם את המאבק הלאומי מתוך מטרה לא ללבות את העוינות בין העמים. עבאס חפץ אך ורק בקידום הנושאים האזרחים לטובתם ורווחתם של התושבים הערבים במדינה. למען מקסום השגת מטרות אלה, הוא יצר תקדים היסטורי בכך שהציע עצמו למשא ומתן קואליציוני לא רק עם השמאל, אלא גם עם הימין הישראלי.

בואו נאמר את האמת, בארצנו ישנה שבטיות עדתיות וגם מלחמת תרבויות. בראייה שלי, בית הנבחרים הוא לא מקום קדוש. זהו סוג של בזאר טורקי שמכיל מפגש אינטרסים בין העמדות של הנציגים שנבחרו ע”י מגזרים שונים בחברה. במשחק הזה, כל מפלגה עושה את הויתורים שלה בתמורה להישגים אחרים למען בוחריה.

אינני שונא ערבים ואני רואה בהם אזרחים שווים. אולם, בל נשכח את המאבק העקוב מדם שאנו מנהלים כנגד ארגוני הטרור הפלסטינים, על נחלת אבותינו ההיסטורית. לדאבוני, הרשימה המשותפת החליטה לתפוס צד מאוד ברור במלחמה זו. לפיכך, הם אינם שותפים לגיטימיים בשום קואליציה, לא בתמיכה מבפנים ולא מבחוץ.

מנסור עבאס. צילום: דוברות הכנסת

בניגוד אליהם ובדומה למנהיגי האמירויות, רופא השיניים ממע’אר נטש את הקונספציה הלעומתית של אחיו מעבר לגבול המסרבים בכל תוקף להסדר מדיני. כעת, הוא פועל באופן בלעדי, ובכל כובד משקלו, לטובת האינטרסים המובהקים של תומכיו.

באם מבחינה תיאורטית, יו”ר רע”ם מכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ורואה עצמו כאזרח שווה הן בזכויות והן בחובות, אין מקום להיסטריה ואזהרות מצד ימין. נדרש לקדם בברכה את שותפתו בשלטון לטובת מיגור הפשע בחברה הערבית, קידום החינוך, טיפול בבעיות הכבישים והתשתיות הרעועות, הסדרת הבנייה הבלתי חוקית ועוד בעיות בוערות הדורשות פתרונות מיידים ויצירתיים. מובן ונהיר שבמידה ופעילותו המבורכת תישא פרי, גם החברה היהודית תרוויח מכך.

במבחן העובדות, רק לאויבנו שמסביב יש את הפריבילגיה לא להחמיץ שום הזדמנות להחמיץ. הואיל וכך, נציגי הציבור היהודים והערבים חייבים לזכור שמנהיגות פורצת דרך אינה מתקיימת באזור הנוחות. היא נמדדת בנטילת סיכונים גדולים ובתעוזה רבה! כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי לחיים משותפים בדו קיום.

בהצלחה לכולנו. מועדים לשמחה.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram

מגדלור-פיד ♋

דילוג לתוכן