המעצרים באור עקיבא • מכון התכנון הכלכלי במחקר: “קיים קשר בין רמת השחיתות בעירייה לביצועים הפיננסים שלה”

“אילת, אור עקיבא, חדרה – על פי דיווחי החדשות ערים אלו הצטרפו רק בימים האחרונים לרשימה ארוכה וידועה לשמצה של פרשות שחיתות בעיריות וברשויות המקומיות. ואם אתם חושבים שזה לא משפיע עליכם – אתם טועים, ובגדול”.

את המילים האלה מפרסמים השבוע במכון הישראלי לתכנון כלכלי, שהשיק לאחרונה אתר חדש. בדבריהם, מציינים במכון כי יש הלימה בין מעצרים ברשות מקומית לבין המצב הסוציואקונוצי שלה – מה שמשפיע ישירות על התושבים. במכון העלו את הנושא לאחר גל המעצרים באור עקיבא בשבוע שעבר, והחלטה נוספת בתיקו של ראש עיריית חדרה צביקה גנדלמן שעשוי לעמוד לדין בכפוף לשימוע.

עוד בנושא המעצרים באזור >>>

• “התפתחות דרמטית”: מעצרם של ראש עיריית אור עקיבא יעקב אדרי ויד ימינו אורלי יחזקאל הוארך

• דיווח: המשטרה מחפשת עד מדינה בפרשת המעצרים באור עקיבא; שמה של אורלי יחזקאל עלה

• “פרשת המאכערית וראש עיריית אור עקיבא”: כך ע”פ החשד פעלה השיטה שהביאה לגל המעצרים בעיר

• היום שהיה: 48 השעות עד למעצרים באור עקיבא – תקיפת אדרי, יואב גלנט והסמס עם אורלי יחזקאל [וידאו]

• הפרקליטות הודיעה לראש עיריית חדרה צביקה גנדלמן: תישקל העמדתך לדין בכפוף לשימוע

“בשנים האחרונות עשרות רבות של נבחרי ציבור ופקידים בכירים ברשויות מקומיות ועיריות הורשעו בפלילים”, מוסיפים במכון, “התוצאות משפיעות על כל אחד ואחת מאיתנו. איך? במחקר שערכנו עולה כי קיים קשר ברור בין רמת השחיתות בעירייה לרמת הביצועים הפיננסים שלה.

“השוואה בין גירעון בעירייה שהתקיים בה אירוע שחיתות (אישום והרשעה) אל מול עיריות אחרות באותו מדרג סוציו-אקונומי בין השנים 2016-2000 מעידה בבירור על ביצועים גרועים בעיריות הנגועות בשחיתות. מדובר, בתקופה הזאת בלבד, בכ-20 עיריות שבהן נרשמה הרשעה בשחיתות”.

יש לציין בשלב זה כי החקירה באור עקיבא בעיצומה וכי כמובן אין להסיק כי ישנה שחיתות כלשהי בעירייה או מי מהגורמים העצורים. ראש העירייה ונוספים עדיין עצורים וטרם ברור האם יוגש כתב אישום ואם כן – בגין אילו סעיפים.

ולמרות זאת, במכון המחקר אשר בדקו את הסוגייה בכלל הארץ מוסיפים: “בנוסף ערכנו בדיקה בתוך העיריות עצמן, מה קרה לפני ואחרי מקרי השחיתות. התוצאות מדברות בעד עצמן – בחמש השנים שלאחר אירוע השחיתות ניכרים ביצועים גרועים בעירייה המדוברת. לאחר 7-5 שנים אפשר לראות התייצבות מסויימת, נתון שמחזק את הקשר בין מקרה השחיתות לתפקוד גרוע.

“עוד כדאי לציין כי רוב המקרים שבהם החל הליך משפטי הסתיימו בהרשעה. לעומת 37 הרשעות של בכירים ברשויות בשנים 2000 עד 2016, שלושה מקרים בלבד הסתיימו בזיכוי. בנוסף, ברוב המקרים בהם החלו בשלב החקירות הגלויות הוגשו בסופו של דבר כתבי אישום.

“מתוך כ-50 תיקי חקירה, רק 9 נסגרו, רובם מחוסר ראיות ורק חלקם מחוסר אשמה. גם בתקופה שלאחר תקופת המחקר – בין 2016 לבין 2020 – ממשיכה תופעת השחיתות להיות פושה ונרחבת. יותר מעשרים מקרים של חקירות גלויות, מעצרים והגשת כתבי-אישום נרשמו, ונמצאים בהליכים, בתוך שנים בודדות אלה.

“הבנתם את הבעיה? השחיתות פוגעת ישירות בכיס של כל אחד מכם וברמת השירותים שלהם אתם זוכים. נכון, לא “כולם מושחתים”. זה לא מספיק. באמצעות תמריצים וחקיקה אפשר לייצר מציאות שתפחית את הסיכויים למקרי שחיתות בעיריות ורשויות מקומיות”.

עוד ממצאים מצויים תחת הכותרת “מאבק בשחיתות בשלטון המקומי” באתר המכון