תושב חדרה שנסע ביציאה מחדרה על כביש 4 ורכבו נכנס לתוך בור בכביש בעקבותיו נגרם נזק לגלגל ועליו היה להחליפו – פוצה על ידי חברת “נתיבי ישראל”, המחזיקה את הכביש.
בפסק דין בתביעה קטנה שהוגשה לבית המשפט בחדרה, בסכום של 2,100 שקלים, צוין בפסק הדין כי “לכל רוחב הנתיב הימני בכביש אליו פנה בדרכו צפונה נפערו בורות שלא ניתן היה להימנע מהם. בדיון אישר התובע כי הוא מכיר את מקום התאונה וכי הוא נוסע בו אחת לשבוע לפחות.
“לדבריו, הבורות קיימים בכביש מזה זמן רב. התובע העיד, כי שמע “בום” וכאשר עצר ברמזור הקרוב אמר לו נהג הרכב שנסע לצדו כי הצמיג שלו “התפוצץ בגלל הבור”. התובע העיד, כי הודיע לנתבעת על המפגע ועל הנזק שנגרם לו וביקש פיצוי, אלא שזו הציעה לו פיצוי זעום שאינו משקף כלל את נזקו”.
התובע צירף צילומים של מקום התאונה, של הבורות בכביש ושל הצמיג הקרוע עוד הוא צירף קבלה על החלפת הצמיג. בכתב ההגנה, טענה חברת “נתיבי ישראל” יש לדחות את התביעה על הסף. “נטען, כי מהצילומים שהציג התובע עולה כי אין מדובר בבור אלא בקילוף אספלט בלבד, אשר אין בו כדי לגרום לנזק הנטען.
“נטען, כי הנתבעת עושה ככל שלאל ידה על מנת לתחזק כראוי את הכבישים שבאחריותה בכל רחבי הארץ. נטען, כי התובע לא הקטין את נזקיו וכי הוא תרם בנהיגתו הרשלנית לאירוע התאונה”.
// כביש 4 ליד חדרה
נציג נתיבי ישראל אישר בדיון כי צוותים של החברה ביצעו עבודות תיקונים של מספר בורות לאורך קטע הכביש האמור, הן לפני האירוע והן לאחריו, על ידי כיסוי באספלט קר. הנציג ציין, כי להערכתו כניסת צמיג לתוך “קילוף אספלט”, כפי שכינה את הבור בכביש, אינה יכולה לגרום לקרע בו.
בית המשפט החליט לקבל את התביעה הקטנה באופן חלקי. בפסק הדין צוין כי ניתן אמון בגרסת התובע ומהצילומים נראה כי לא מדובר ב”קילוף אספלט” קל, אלא “בחוסר נרחב של אספלט”.
“עם זאת, מצאתי לנכון לייחס לתובע אשם עצמי תורם בגין התרחשות התאונה, זאת נוכח היכרותו את המקום בכלל ואת קיומו של הבור בפרט”, נכתב בפסק הדין.
לבסוף, חויבה חברת “נתיבי ישראל” לשלם לתובע סכום של 1,535 ש”ח.
