עם מותו של אדם, עוברים נכסיו ליורשיו ונכסים אלו, הקרויים עיזבון, הם ירושתו של המנוח שהותיר לאחר מותו. חלק מהאנשים בוחרים לערוך צוואה שבה הם קובעים מי יירש את נכסיהם ובאילו תנאים. צוואה שמשאיר אדם בחייו הינה מסמך שאין בידי המצווה לתקן לאחר פטירתו ולכן יש לייחס חשיבות רבה לאופן וצורת עריכת הצוואה.
בחוק קיימים ארבע סוגי צוואות כלהלן:
- צוואה בכתב יד.
- צוואה בעדים.
- צוואה בפני רשות.
- צוואת שכיב מרע או צוואה בעל פה.
לכל אחת מצורות הצוואה הנ”ל קיימים תנאים ודרישות בחוק על מנת שהצוואה תחשב לתקינה ותיכנס לתוקפה בבוא העת.
במאמרי זה אתייחס לצוואה בפני רשות.
ההוראות החלות על צוואה בפני רשות מעוגנות בסעיף 22 לחוק הירושה ולהלן הוראות סעיפי המשנה שלו הרלוונטיים (א) ו- (ז) לענייננו:
א. צוואה בפני רשות תיעשה על-ידי המצווה באמירת דברי המצווה
בעל-פה בפני שופט, רשם של בית-משפט או רשם לענייני ירושה, או בפני חבר של בית-דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על-ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לענייני ירושה, רשם או חבר בית-הדין דתי כאמור.
ב. לעניין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט.
כפי שעולה מהוראות החוק דין נוטריון הוא כדין שופט בכל הנוגע לעריכת וחתימת צוואה בפני רשות ולכן צוואה שנערכה ונחתמה בפני נוטריון הינה צוואה שבית המשפט מתייחס אליה ונותן לה משקל דומה לצוואה שניתנה בפני רשות שיפוטית.
גם חוק הנוטריונים התייחס לעניין עריכת צוואה בפני נוטריון וקבע כי צוואה נוטריונית אשר נערכה כדין, תהווה ראיה מספקת בהליך משפטי ולא יהיה צורך בראיה נוספת.
לא אחת עדים אנו להליכי התנגדות בבתי משפט למתן צו קיום צוואה תוך שימוש בטענות כגון כשרות המצווה וכו’. במקרה של צוואה בפני נוטריון יהיה קשה מאוד לתקוף אותה ולהביא לבטלותה בהליך של התנגדות שכן חלה החובה על המתנגד לה להציג ראיות כבדות משקל לצורך ביטולה.
לכל האמור לעיל יש להוסיף יתרון חשוב נוסף לצוואה בפני נוטריון והוא עניין הסודיות. בצוואה נוטריונית אין צורך בעדים כלשהם והמצווה יושב לבדו מול הנוטריון לצורך עריכת וחתימת הצוואה דבר המבטיח לשמור בסודיות מוחלטת את הצוואה ותוכנה.
עו״ד ג’בארין – משרד עורכי דין ונוטריון, שד’ דוד המלך 520, אור עקיבא. טלפון לתיאום: 054-6171780, 04-6263460 פקס: 04-6100248 או באתר.
// מדור משפטי בשיתוף עם עו”ד מחמוד ג’אברין (מדור חסות)
