ברוח חודש כסלו ולקראת חג חנוכה הרשו לי לשפוך קצת אור על יתרונות העיר המדהימה הזו ונקודות חוזקותיה – עיר שלכולנו היא בית, אשר בימים האחרונים נחשפה לשלילה בצורה מגמתית וערוכה.
עוד רגע נתכנס כולנו להדליק את החנוכיה, כל אחד וביתו כל אחד ומשפחתו, אור שיופץ מכל בית ויאיר את העיר באורות של קירוב לבבות, חום ואהבה.
מצאתי לנכון להאיר את אור עקיבא בשמונה נרות שמסמלים הרבה אור והופכים לאבוקה גדולה, אור של אחדות והכלה:
1. באור עקיבא מרקם אנושי, קהילתי חם ומגובש, פסיפס של ישראל היפה, יוצאי צפון אפריקה- מרוקו, לוב, טוניס, חבל קווקז, ברית המועצות, הודו וכו’… כולם חיים באחווה, בכבוד ובהרמוניה.
2. באור עקיבא בני נוער נפלאים ואיכותיים התורמים ופועלים למען הקהילה ועוד פניני תרבות רבים וטובים.
3. באור עקיבא אנשי חינוך מהמעלה הראשונה מנהלי ביה”ס, מורים, גננות ו”כח קומנדו” של עובדי הרשות מזכירות, אבות בית, עובדי הניקיון וכמובן הסייעות שהם ה- הפועם של מערכת החינוך.
4. באור עקיבא אנשים חמים ומלוכדים החל בימים טובים, ימים של שמחה וכלה לצערנו בימי אבל ודאבה… כולם משפחה אחת גדולה!
5. באור עקיבא גינות ופארקים ציבוריים בכל רחבי העיר.
6. באור עקיבא לא נותנים לאף משפחה “ליפול”. כולם ללא יוצא מן הכלל מתגייסים לסייע.
7. באור עקיבא נותנים לגיל השלישי להזדקן בכבוד מרכז יום לקשיש מהטובים בארץ.
8. תסתכלו לאחור על הדרך המדהימה שעשתה העיר הזו, החל מימי המעברה (פחונים) ועד לתנופה האדירה שמתחוללת היום הכוללת גם דאגה למגורים עבור הדור הצעיר, הדור הבא שיעצב את העיר.
אכן, אור עקיבא במשבר וזקוקה לשינוי. שינוי שיתחיל ויגמר בנו, בכל אחד מאיתנו. שינוי שיבוא לידי ביטוי בהנהגה צעירה, חדשה, שתכניס אוויר במפרשים ותגרום לעיר לשייט קדימה, למחוזות בו היא ראויה להיות.
השבוע פורסמה כתבה על העיר, כתבה רעה מאד תדמיתית שאין ספק שהיא מסבה נזק רב לעיר, כתבה שניסתה לכבות את האורות, לכבות את הנרות הדולקים בקירבנו. אור עקיבא היא האור שלי, שלכם של כולנו!
שבת שלום,
אשר ארביב
