היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים והמינהל לתפקידים מיוחדים וממונה על העמדת מידע לציבור במשרד הפנים פרסמו השבוע דו”ח הסוקר את יישום חוק חופש המידע בשלטון המקומי בשנת 2022. הדו”ח מתבסס על דיווחים של כ-81% מהרשויות המקומיות אשר הגישו דיווח ממונה על חופש המידע.
ושוב, שנה נוספת, עיריית אור עקיבא לא הגישה דיווח ממונה על חופש המידע, בניגוד למחויב בחוק. רשויות נוספות שלא הגישו דיווח הן בית שאן, דימונה, טייבה, טירת הכרמל, מעלה אדומים, נצרת, נתיבות, עראבה וקלנסווה. עיריות נתיבות וקלנסווה מעולם לא נענו לדרישת היחידה להגיש דיווח, דרישה שנשלחה בתחילת שנת 2023.
יש לציין כי לפני כחצי שנה השיקה עיריית אור עקיבא את האתר החדש שלה, אתר מתקדם ומודרני המרחיב את המידע והשקיפות לציבור, זאת במסגרת רפורמה עירונית לדיגיטציה והקמת מרכז השירות לתושב הנותן מענה לתושבים באופן רציף וזמין.
לעיריית חדרה, על פי הדוח, הגיעו במהלך שנת 2022 – 4 בקשות לפי חוק חופש המידע, לעומת 80 בקשות בשנת 2021. ב-82.4 אחוז מהמקרים העירייה מסרה את כל המידע ובכ-18% מהמקרים המידע לא נמסר. בשנת 2021 העירייה מסרה את כל המידע ב-76% מהמקרים.
לעיריית חריש הגיעו בשנת 2022 – 46 בקשות לפי חוק חופש המידע. בכ-74% מהמקרים העירייה מסרה את כל המידע ובכ-9% מהמקרים נמסר מידע חלקי. 9.5% מהבקשות טופלו עד 14 ימים, כ-26% אחוז מהבקשות טופלו בטווח שבין 15 ל-30 יום.
עוד נתונים מרכזיים מהדו”ח:
• בשנה החולפת הוגשו לרשויות המקומיות 8,847 בקשות למידע, לעומת 13,028 בקשות המידע שהוגשו למשרדי הממשלה בשנת 2022 (68% לעומת 48% בשנת 2021).
• בשנת 2022, בניגוד לשנה הקודמת לה, נרשם גידול משמעותי במספר הבקשות לשלטון המקומי (כ-24%)
• הרשויות אליהן הוגשה כמות בקשות חופש המידע הגדולה ביותר: עיריית ראשון לציון (783), עיריית אשדוד (738), עיריית ירושלים (677) ועיריית חיפה (362)
• הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: עיריית אשדוד (98.4%), עיריית ירושלים (90.3%), עיריית ראשון לציון (79.8%), עיריית תל אביב-יפו (66.9%)
• הרשויות שדחו את כמות הבקשות הגדולה ביותר: עיריית חיפה (48.6%), עיריית נתניה (29.1%), עיריית הרצליה (18.5%) רמת גן (15.7%)
• עילות הדחייה המרכזיות בהן נעשה שימוש: המידע אינו מצוי בידי הרשות (37.9%), פגיעה בפרטיות (9.4%), הקצאת משאבים (7.8%)
• 258 עתירות חופש מידע הוגשו לבתי המשפט נגד רשויות מקומיות, בהשוואה ל-203 עתירות שהוגשו נגד משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה
• בין הרשויות הגדולות (מעל 50 בקשות בשנה) שבלטו לטובה בזמני מענה קצרים הן: עיריית מודיעין-מכבים-רעות, עיריית טבריה, עיריית שדרות, עיריית גבעתיים.
עו”ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים: “העלייה המרשימה במספר הבקשות למידע שהוגשו לרשויות המקומיות מעידה על מודעות הולכת וגדלה לזכות למידע ועל דרישה גוברת לשקיפות בשלטון המקומי. על רקע זה, העובדה שרשויות מקומיות ובתוכן עיריות בישראל אינן מפרסמות דיווח על הנעשה בתחום זה כנדרש בחוק ומונעות מהציבור לבצע פיקוח ובקרה – היא בלתי מתקבלת על הדעת”.
ליאור שחר, מנהל המינהל לתפקידים מיוחדים והממונה על העמדת המידע לציבור: “בעבודה משותפת של משרד הפנים עם משרד המשפטים הצלחנו להביא לכך שמעל 80% מהרשויות המקומיות דיווחו על יישום חוק חופש המידע . יישומו של חוק חופש המידע על ידי הרשויות קשור באופן ישיר בתושב וכמובן בשיפור השירות לתושב . חלק מייעודו של משרד הפנים מתייחס גם לשיפור השירות לתושב ואני מברך על ההתקדמות החשובה בנושא זה. אנחנו נמשיך ונפעל כדי לעמוד בייעוד חשוב זה”.
דוח יישום חוק חופש המידע ברשויות: אור עקיבא, פרדס חנה-כרכור ובאקה אל גרבייה לא הגישו דיווח
