משרד האנרגיה מפרסם השבוע לראשונה מדד שמאפשר השוואה בין צריכת החשמל לתושב של הרשויות המקומיות בישראל.

המדד מתבסס על נתונים שמילאו כ-120 עיריות ומועצות מקומיות באמצעות דיווח הצריכה השנתי, ומוצגים בו שני פרמטריים מרכזיים: סך צריכת החשמל הרשותית לתושב וסך צריכת החשמל של תאורת החוץ לקמ”ר. המדד מאפשר לגורמים המקצועיים ברשות ואף לתושבים, להעריך את שיעור צריכת החשמל הרשותית לתושב ביחס לממוצע הארצי של שאר הרשויות, לנתח טוב יותר את מאפייני הצריכה ואת הפוטנציאל לחיסכון, וכך – לקדם התייעלות וחיסכון באנרגיה. 

כ-50% מצריכת האנרגיה של הרשות הינה בגין תאורת הרחובות; כ-30% מהצריכה מתבצעת במוסדות חינוך והשאר – במבני ציבור. על פי תקנות מקורות אנרגיה, על כל רשות מקומית למלא דיווח שנתי של צריכת האנרגיה. מדד הרשויות שהופק על בסיס דיווח הצריכה השנתי, מאפשר מעקב אחר מגמות ושינויים במשק האנרגיה המוניציפלי, והשוואה בין כלל הרשויות, במטרה להוביל לחיסכון משמעותי באנרגיה ובתקציב המופנה לצורך כך ברשות.

בשנים האחרונות, מקדמות רשויות מקומיות רבות פרויקטים לחיסכון באנרגיה. הפרויקטים כללו למשל החלפת תאורת החוץ בתאורה יעילה וחסכונית באנרגיה והחלפת מזגנים ישנים ובזבזנים במזגנים יעילים בבניין הרשות ובבתי הספר.
סך התשלום של כ-120 הרשויות המקומיות שדיווחו על צריכת החשמל השנתית שלהן, הוא כ-600 מיליון ש”ח.

כאמור, כ-120 רשויות מקומיות מילאו את דוח הצריכה כנדרש – כ-60% מכלל הרשויות בארץ. מעבר לקנס שמוטל על רשות מקומית שלא מילאה את הדוח כנדרש, הרי שהדבר מעכב ביצוע פרויקטים להתייעלות וחיסכון באנרגיה. במשרד האנרגיה מציינים, שהצעד הראשון לחיסכון, הינו מודעות: רשות מקומית, שמודעת לסך הוצאות החשמל שלה, תוכל לבצע פעולות לחיסכון ותקטין את ההוצאות בגין צריכת החשמל.

מהלך זה מתבצע במסגרת המחויבות הבינלאומית שקיבלה על עצמה מדינת ישראל לצמצום צריכת החשמל ב-17% עד שנת 2030. על מנת להשיג יעד זה, מקדם משרד האנרגיה, בין היתר, מגוון רחב של צעדים המעודדים חיסכון והתייעלות באנרגיה ברשויות בישראל: מתן מענקים והלוואות לפרויקטים להתייעלות באנרגיה, שיתוף פעולה עם מרכז השלטון המקומי להעלאת המודעות לנושא וליווי מקצועי של הרשויות ומימון סקרי אנרגיה לאיתור הפוטנציאל לחיסכון באנרגיה ברשויות.

משרד האנרגיה מקדם לאחרונה מהלך חדשני: ערים מאופסות באנרגיה – עיר, שצריכת החשמל השנתית שלה היא אפס. על ידי מהלכי התייעלות באנרגיה ובנוסף – ניצול שטחי הרשות להתקנת לוחות סולאריים לייצור חשמל, ניתן להגיע לחשבון חשמל שנתי מאופס.

ומה קורה ברשויות באזור חדרה? 

על פי הנתונים המתייחסים לצריכת התושבים בכל רשות – בערערה צריכה החשמל היא הנמוכה ביותר באיזור חדרה. 101 קוט”ש לתושב בשנת 2018. בכפר ג’סר א-זרקא הצריכה נמוכה גם כן, כ-140 קוט”ש לתושב. 

על פי הנתונים, באור עקיבא, הצריכה ממוצעת – 252 קוט”ש לתושב. בזכרון יעקב קצת פחות עם 215 קוט”ש לתושב. בפרדס חנה-כרכור – 174 קוט”ש לתושב ובאום אל פחם 156 קוט”ש לתושב בשנת 2018. 

על פי הנתונים המתייחסים לצריכת חשמל לתאורת חוץ עולה כי באום אל פחם, הצריכה נמוכה מאוד – 92,000 קוט”ש לקמ”ר, כמו גם בזכרון יעקב שנחשבת חסכונית במיוחד עם 75,000 קוט”ש לקמ”ר. בפרדס חנה-כרכור הצריכה טיפה גבוהה יותר, אם כי עדיין מוגדרת כנמוכה עם 176,000 קוט”ש לקמ”ר. אור עקיבא, בה הותקנה בשני העשורים האחרונים תאורה חכמה חוסכת אנרגיה ברחובות, נמצאת דווקא בצריכה ממוצעת בשנת 2018 ולא נמוכה כפי שהיה ניתן לצפות – עם 319,000 קוט”ש לקמ”ר. ג’סר א-זרקא עם 216,000 קוט”ש הוגדרה אף היא כממוצעת. 

ומה עם בנימינה-גבעת עדה, חדרה ומועצה אזורית חוף הכרמל? הם בחרו שלא למסור לרשות החשמל את הנתונים.