נועם מור | 11.3.25 | 18:37
למרות עבודות ריבוד שנעשות לאורך השנים, ישנם כבישים בישראל שלא שופצו לפחות שלושה עשורים. הדרך לזהות אותם פשוטה: חפשו פס חציבה צר בכביש, שרומז על הנחת כבלי תקשורת בשנות ה-90.
בשנת 1990, עם הקמת תשתיות הכבלים בישראל, חברות כמו "מתב", "גוונים", "ערוצי זהב" ו"תבל" הניחו כבלים אופטיים בתעלות שנחצבו מתחת לכבישים. החציבה נעשתה באמצעות דיסק מיוחד, שיצר תעלה ברוחב 15 ס"מ ובעומק מטר, שנאטמה באספלט לאחר הנחת הכבלים. עם השנים שקע האספלט והותיר פס בולט בכבישים שלא זכו לריבוד מחודש.
כך למשל בבנימינה-גבעת עדה, יש מספר לא מבוטל של רחובות כאלה, שפס החציבה ניכר בהם היטב, לפעמים אף מתפרק. כך לדוגמה ברחוב עץ הזית מהכניסה מדרך המסילה, הפס עמוק ו"מרשים" המעיד על חוסר בתחזוקת הכביש באופן רציני כבר שנים ארוכות. גם רחוב האיכר עם פס חציבה רציני ומצב לא משהו בכלל, וכן הדקלים – אחד הכבישים הרעועים במושבה וכאלה שנוסעים בהם די הרבה רכבים.
רחובות נוספים בבנימינה סובלים מהתופעה, בניהם נחלת ז'בוטינסקי, העצמאות ועוד. בחלק מהרחובות נעשתה סלילה חלקית מאז, או תיקונים בלבד.
באור עקיבא לדוגמה, רוב רובם של הרחובות נסללו מחדש במהלך 30 השנים האחרונות. יוצא מן הכלל אזור התעשייה של העיר, שם עדיין ניתן למצוא את פס החציבה הישן, שיכול כאמור להיות סימן מובהק לכך שהכביש לא טופל מאז שנות ה-90.
