Ads Blocker Image Powered by Code Help Pro

חוסם פרסומות בנייד שלך מופעל!

גולשים יקרים, התוכן באתר הינו חינמי ומתאפשר בזכות המפרסמים שלנו. אנא כבו את חוסם הפרסומות על מנת להמשיך לקרוא. לא יודעים איך? צרו עימנו קשר בוואטסאפ: wa.me/972586672383

Powered By
100% Free SEO Tools - Tool Kits PRO

שנה חלפה מאז הלך לעולמו ברק אלקובי מאור עקיבא, שהיה רק בן 35, נשוי ואב לילדה קטנה, והותיר המומים את בני משפחתו, חבריו ומכריו. בסיומה של שנת האבל, כתב ביממה האחרונה רון, אחיו של ברק, פוסט ברשתות החברתיות שנגע בלבם של רבים.

“ברק אחי היקר, הנה חלפה לה שנה, אני כל-כך מתגעגע אליך, אני מתאר לעצמי שאתה יודע עד כמה”, כותב רון. “כל שנייה, כל דקה, שעה יום וכן הלאה. מאז לכתך, תהיתי עם עצמי, אולי כוחו של הזמן, אולי הלימודים באוניברסיטיה, ואולי עוד אין ספור דברים יצליחו אפילו במעט לטשטש את תחשות האובדן הבלתי נתפסת, התבדתי בקי, ובכל יום ויום אני מתבדה מחדש.

“אחי אהובי, מיום ליום הכאב שטמון באובדן רק גדל ומעמיק, ״תחושת הסכין״ שמפלחת את הלב בדיוק ברגע שאני נזכר בחיוך הכל-כך יפה שלך, זה עם העיניים שנעצמות, רק הופכת חדה וכואבת הרבה יותר מיום ליום. כל רגע קטן מזכיר לי אותך בקי, אם זה ריח בושם שהיית משתמש בו, שיר שאהבת לשמוע, הים שכלכך אהבת, ואפילו הבגדים שהיית נוהג ללבוש. כל דבר קטן משליך אותי לסיטואציה מסוימת שהייתה לי איתך, ומיד המחנק בגרון לא מאחר לבוא. אתה פשוט שם, תמיד.

“בקי, זו שנה שלמה שלא הגעת לאסוף את לני מהגן והיא עדיין לא מצליחה להבין למה ?, שלא הגעת עם חולצה לבנה והחיוך המיוחד שלך לקידוש בבית של ההורים, שלא בילנו, חגגנו וצחקנו יחד, שלא תיכננו יחד תכניות לעתיד, שנה שלמה שהעולם פשוט עצר מלכת. כמה שזה מוזר לי, ככה פתאום, משום מקום ומבלי התראה מוקדמת, פשוט הלכת מן העולם, ולקחת איתך חלק גדול מהלב ושלי ושל כל אחד ואחד מהמשפחה ומהחברים.

“בלכתך בקי, לימדת אותי ועוד רבים וטובים מהי פרופורציה, העברת לנו שיעור חשוב שמראה מהם הדברים החשובים באמת בחיינו. זהו שיעור כואב וקשה מנשוא, אך יחד עם זאת חשוב לא פחות. אחי, למדתי בזמן כל-כך קצר מה חשוב באמת, ועד כמה בריאות איתנה זה מעל הכל.

עוד במגדלור ניוז >>
קורונה בחדרה: חמישה מפרי בידוד נתפסו ברחובות חדרה, 200 דוחות חולקו בימים האחרונים
שכונה חדשה אושרה בזכרון יעקב: “זכרונה”, מעל 1,200 יחידות דיור, דיור מוגן ודירות קטנות
במהלך החג: עוד מאות נדבקים חדשים בקורונה בחדרה, אור עקיבא והמושבות

“בקי, בשנה שחלפה, אני מוצא את עצמי לעיתים רבות ממלא את מקומך, אם זה בלהחזיר את לני מהגן, לדאוג לה, לבלות איתה, או ללכת יחד איתה ועם פולי והמשפחה למסיבת חנוכה בגן ולאירועים נוספים ״ולשחק בתפקיד אבא של לני״. כמובן, זה לא משתווה ואפילו לא במעט לאבא שהיית, אבל האמן לי אח שאני מנסה, ומבטיח לעשות את הכל למען פולי ולני כפי שהבטחתי לך, הריי ככה ביקשת ממני ברגעיך האחרונים.

“אז חלפה לה שנה שלמה וזה נראה לכולנו כמו נצח, חלום רע! אני מגיע אליך כל שבוע ואמשיך להגיע עד לסוף חיי. אני מדבר איתך ומספר לך איך עוברים ונראים הימים בלעדיך, ומרגיש שאתה כהרגלך, שם יושב ומקשיב, בדיוק כפי שידעת להקשיב לי תמיד, ואפילו כשמתמזל מזלי אתה מגיע לפתע בחלום עם ״עצת הזהב״ כיצד עלינו להמשיך הלאה בהתמודדות הקשה מנשוא. אז תמשיך להגיע בקי, זה מחזק אותנו ומקנה לרגע תחושה עילאית של אופורייה כאילו שאתה נמצא כאן איתנו.

“גיבור שלי, ללא ספק העולם שלנו הפסיד אותך, את הנתינה הרבה והעזרה שלך לאנשים רבים. אך יחד עם זאת, אני בטוח שאתה ממשיך בדיוק כך גם בעולם האמת. אני אוהב אותך בקי, ודואג להמשיך את המסורת שלך בצורה הטובה ביותר. תמשיך לחזק אותי ואת המשפחה מלמעלה ולהיות המלאך השומר שלנו. נוח על משכבך בשלום אחי אהובי, זה עדיין לא נתפס ולא יתפס לעולם, זכרך לא ימוש מאיתנו לעד. אוהבים ומתגעגעים ברמה שלא ניתן להסביר במילים”.

עקוב
Notify of
guest
0 .
Inline Feedbacks
View all comments
דילוג לתוכן