כתבה שפורסמה בסוף השבוע באתר ובעיתון “דה מרקר” על אור עקיבא, הציגה מזווית ביקורתית ושלילית את מצבה של העיר, תוך ראיונות עם תושבים חדשים וותיקים שעברו להתגורר בשכונה החדשה “אור ים”.
אור עקיבא בשלוש השנים האחרונות אכן עברה טלטלה קשה. כנגד ראש העיר (שהתפטר בשבוע שעבר) יעקב אדרי, הוגש כתב אישום חמור בעבירות רבות; העיר התנהלה עם ממלא מקום ראש העיר שמחה יוסיפוב, במשך תקופת ההרחקה הראשונה של אדרי מהעירייה.
לאחר חזרתו של אדרי לעירייה, הוטלו עליו הגבלות משמעותיות על סמכויות רבות ואלה הועברו לממלא מקומו שנבחר, אלי אנקונינה. זאת במקביל, לשנתיים של התמודדות עם מגפת הקורונה, כניסה לתכנית הבראה, העדר תקציבים ותחושה בחלקים מהזמן של כאוס עירוני.
// הכתבה שפורסמה ב”דה מרקר”. צילום מסך
הכותרת ב”דה מרקר” תיארה כך: ‘”אור עקיבא? כששואלים לאן עברנו, אני אומרת ‘צמוד לצומת קיסריה'”: התושבים שהתעוררו למציאות פחות נוצצת’. בהתייחס לאלימות ולהפגנות המחאה בעד ונגד הרפורמה המשפטית, צוין כי “עבור חלק מתושבי אור עקיבא, האלימות שהתפרצה בעיר השאירה צלקת. חלקם, בדגש על תושבים חדשים משכונת אור ים שנבנתה בדרום אור עקיבא ושווקה כעיר נפרדת, מספרים שהתחושה הקשה הזו מצטרפת לאכזבה מעירייה כושלת ושירותים מוניציפליים גרועים. כמה מהם אף אמרו שקבלת הפנים שלה זכו בעיר גורמת להם לחשוב פעמיים אם להישאר בה”.
עוד תיארה הכתבת כי אור עקיבא, הוכרזה כעיר ב–2001, מונה 21 אלף תושבים. מיקומה מצוין מבחינות רבות: בין הכבישים 2 ו–4, ניתן לצעוד ממנה ברגל לחופי הים של קיסריה, והיא במרחק נסיעה קצרה משתי תחנות רכבת. מבחינה סוציו־אקונומית, עם זאת, העיר ממוקמת באשכול 5 מתוך 10, קרוב ל–25% מתושבי העיר משתכרים שכר מינימום, ושיעור האזרחים הוותיקים בעיר גבוה יחסית לשאר הארץ, כ–14% לעומת 11%.
ש’ תושב שכונת אור ים, אמר בראיון כי “אור ים זו התקווה היחידה של אור עקיבא. אם היא לא תשנה את העיר, זה יהיה פספוס היסטורי, כי האלימות והשמרנות יצליחו להבריח אנשים טובים. אנשים יגורו באור ים שנתיים־שלוש, יראו שפה הם לא רוצים לגדל את הילדים שלהם, וימשיכו הלאה. לפני שלוש שנים הייתי הרבה יותר אופטימי, ועכשיו אני לא יודע מה יהיה. אני מאוד רוצה לחיות בעיר שנולדתי בה וזה היה החלום שלי לחזור. אני חושב לפעמים לעבור לפרדס חנה או לבנימינה”.
עם זאת, יש גם כמה נקודות אופטימיות – שמצטיירות הן מהאופי של אור עקיבא, והן מהכתבה. ראשית, תנופת הבנייה ואכלוסה של שכונת אור ים החדשה מביאה אוכלוסייה חדשה ומגוונת לעיר, אוכלוסייה שמעוניינת בשירותים איכותיים לתושב; ישנן תוכניות להתחדשות עירונית בשכונות הוותיקות;
בקרוב תיתפח מחלקה חדשה בעירייה – שירות לתושב, שצפויה לשפר באופן משמעותי את השירות הניתן לתושבי העיר ולהפוך אותו למודרני; תוכנית ההבראה של העירייה צפויה להביא לייעול תקציבי; ועדיין – מה שמיוחד באור עקיבא הוא שהתושבים אוהבים אותה, היא קרובה לקיסריה ולחוף הים, ממוקמת במיקום מצוין, התושבים שבה הם אנשים מלאי אהבה וחסד – וכי יש בה משהו מיוחד שלא תמיד ניתן להסביר.
מעיריית אור עקיבא נמסר בתגובה לכתבה ב”דה מרקר”: “שכונת אור ים מכילה אלפי יחידות דיור וצפויה להיות שכונת העתיד של אור עקיבא. בשנתיים האחרונות החלה השכונה להתאכלס בהדרגה, אך חשוב לזכור כי מדובר בשכונה המצויה בעיצומה של בנייה מאסיבית. הדבר אומר תנועת משאיות תדירה, הפעלה של מנופים וציוד כבד, פעילות של קבלנים, עובדים ופועלים באופן יומיומי ועוד.
“העירייה עושה את מיטב המאמצים להביא לניקיון ברמה נאותה, אך לצערנו, פעילות רבה אינה בשליטתנו, דבר הפוגע לעתים גם בניקיון רחובות השכונה. במהלך חודשי האכלוס הקרובים צפוי לקום מרכז שירות לתושב החדש, עם חלק ייעודי עבור תושבי השכונה, שיכלול טלפוניה, דיגיטל ושירותים נוספים למען התושב”.
