תביעה שהגיש עובד נגד חברה חקלאית בה עבד, הסתיימה לאחרונה בפסק דין בפשרה, לפיו תפצה החברה את העובד ב-150 אלף שקל.
את התביעה הגישו עורכי הדין אחז אגם ורענן קריב לבית הדין לעבודה. על פי התביעה, קיבל התובע הצעה מפתה לנטוש את משרתו כמנהל סניף של חברת השכרת רכב – ולעבור לשמש כמנהל משאבי אנוש בחברה שעוסקת בשיווק מוצרים חקלאיים.
על פי התביעה, בהצעה שהועברה לו, הובטח לעובד כי שכרו יועמד על כ-12 אלף שקלים נטו בחודש (שכר הגבוה משכרו בחברה בה עבד), ובנוסף הוא יזכה לרכב צמוד וטלפון נייד על חשבון החברה.
“ההצעה המפתה עשתה את פעולתה. העובד עבר לעבוד בחברה החדשה – אך להפתעתו, מעסיקיו החלו להעסיק אותו כקב”ט שטח, שילמו שכר נמוך משהובטח, תוך שהם מפחיתים משכרו עשרות שעות נוספות אותן עבד”, טענו עוה”ד אגם וקריב בתביעה.
על פי התביעה, כבר בהסכם עליו חתם העובד מול החברה החקלאית, צוין כי הוא ישתכר 30 שקל לשעה בלבד – וכאשר התרעם על כך, נאמר לו לדבריו, כי התפקיד החדש יכלול שעות נוספות רבות – כך שיגיע לשכר אשר הובטח לו. בפועל, טוענים עוה”ד אגם וקריב, מעולם לא הגיע שכרו של העובד להבטחות שניתנו לו.
על פי התביעה, העסקתו של התובע החלה זמן קצר לפני חג הפסח אשר שם החברה זקוקה לתגבור בכוח האדם, ועל כן מייד לאחר החתימה על הסכם העבודה, ביקשו מעסיקיו של העובד כי יישאר בשעות הבוקר בתפקיד קב”ט, ויחל את עבודתו במשאבי אנוש רק בשעות הצהריים.
חרף כך, הוא מעולם לא עבר לתפקיד ניהולי במשאבי האנוש, אלא מונה לשמש כקב”ט לילה בחברה – ונצרך לעבוד עד השעות המאוחרות של הלילה.
לדברי העובד, הוא המשיך בעבודתו חרף אי העמידה בהבטחות שניתנו לו – בשל הצורך שלו לפרנס את משפחתו.
על פי התביעה, כעבור כ-10 חודשים בהן הזכיר העובד שוב ושוב למעסיקיו את הבטחותיהם, הודיעו לו בחברה כי הוא מפוטר, וכי מונה לו מחליף.
לדברי עוה”ד אגם וקריב, רק לאחר שההודעה על הפיטורין נמסרה לעובד, החליטו בחברה לערוך לו שימוע, מהפה אל החוץ, וגם אז, לא נמסר לו רשמית שהוא מפוטר, והדבר נודע לו רק ממנהל הרכב בחברה, שפנה אליו וביקש ממנו את מפתחות הרכב.
העובד פנה לעורכי הדין אגם וקריב, אשר הגישו בשמו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב – ובה הצביעו על שורה ארוכה של חריגות מחוקי העבודה בישראל שבהן פעלה החברה, ובמסגרתן אי תשלום בגין מאות שעות נוספות – בניגוד לחוק.
התיק הגיע לפתחו של בית הדין, ולאחר דיון הוכחות פסקה כבוד השופטת יפית זלמנוביץ גיסין, על דרך הפשרה, כי החברה תפצה את העובד ב-140 אלף שקל – המגלמים בעיקר אי-תשלום על שעות נוספות להן היה זכאי העובד.
בנוסף השיתה השופטת על החברה 10,000 שקל נוספים – הוצאות משפט ושכ”ט עורכי דין.
