למרות התנגדותם של חברי מועצה רבים במרוצת השנים, וכמובן גם של תושבים, להצטרפות אור עקיבא לתאגיד מים – השבוע נפל הפור, ומועצת העיר אולצה להצטרף לתאגיד. המשמעות: בקרוב יועבר משק המים בעיר לתאגיד הנבחר (‘מי חדרה’ או ‘מעיינות העמקים’), והתושבים יצטרכו להתנהל מולו. גם בתשלומים והגבייה, וגם תלונות על פיצוצי מים וביוב. מצד אחד חסרונות, מצד שני כנראה שגם יתרונות כשהשבוע כבר אמרו חברי מועצה כי מדובר ב”בכייה לדורות”. האומנם?
תאגיד זה רע?
נושא תאגידי המים בישראל מסובך. הרעיון, שעוגן בחוק ב-2001, העביר את משק המים והביוב מהרשויות המקומיות לתאגידים. הדבר נבע מהרצון להבטיח רמת שירות נאותה, ניהול עסקי מקצועי ויעיל וייעוד ההכנסות להשקעות בתשתיות מים וביוב.
על פי מבקר המדינה, עד תחילת 2020 התאגדו 56 תאגידים המאגדים 158 רשויות מקומיות החייבות בתיאגוד. לעומת זאת – 24 רשויות מקומיות החייבות בתיאגוד טרם התאגדו – בניהן אור עקיבא. משנת 2006 נעשו ניסיונות ליצור תיאגוד אזורי שיצמצם את מספר התאגידים ויגדיל את תחום השירות של כל אחד מהם. עד מועד סיום הביקורת בדצמבר 2019 לא צלחו המתווים שהוצעו לתיאגוד אזורי.
בביקורת שקיים מבקר המדינה ב-2019 התגלו כשלים רבים בהתנהלות תאגידי המים. בין הממצאים: עליה של כ-30% מתעריפי המים, צמצום חלקי של שיעור פחת המים, פערים משמעותיים בין התאגידים בנושאי התנהלות ובקרה ומנגנון הסיוע לאוכלוסיות מוחלשות שאינו יעיל.
מנגד, ציין דוח המבקר גם שלושה יתרונות שהסתכמו בעליית רווחיות תאגידי המים בשנים האחרונות, השקעות גדולות יותר מצד תאגידים בתשתיות רשותיות וסיום במנגנון ניתוק מים לבעלי חוב החל מ-2015.
מי חדרה. בקרוב אצלנו? צילום: מגדלור ניוז
בשנת 2013 תוקן חוק תאגידי המים פעם נוספת (במסגרת חוק ההסדרים) במטרה להביא לצמצום מספר תאגידי המים והביוב הפועלים בארץ. את המהלך יזמו חברי הכנסת דוד ביטן ואיציק שמולי ומטרתו המוצהרת הייתה להוזיל את עלויות התפעול של תאגידי המים הקיימים על ידי איחודם לחברות אזוריות שישרתו מספר רשויות מקומיות.
באפריל השנה הוציא בג”ץ החלטה המורה למדינה להשיב כיצד בכוונתה לטפל בסוגיות שונות הכרוכות במיזוג תאגידי המים, כגון קביעת קריטריונים, כללים ואבני דרך בנושאים שונים הכרוכים במיזוג, דבר שלא נעשה עד היום וממשיך להתעכב. כזכור, עם השנים היו מספר רשויות שבחרו לאחד כוחות ולהקים בהסכמה תאגידים משותפים, אך מרבית התאגידים נותרו בבעלות רשות מקומית אחת.
באור עקיבא לא רצו, עד היום
כאמור, באור עקיבא התנגדו נחרצות בשנים קודמות להצטרפות לתאגיד מים – מה שגרר סנקציות וקנסות נרחבים. חברי המועצה טענו במהלך השנים כי ההצטרפות לתאגיד תביא “מכת מוות” לתושבים המקומיים. “לא יהיה להם עם מי לדבר והם יתקלו בקיר”, אמרו חברי המועצה, “זאת לצד עליות המחירים”.
אז מה השתנה השנה? כעת, עם המשבר החריף הפוקד את עיריית אור עקיבא, גם בעקבות פרשת המעצרים בעירייה בראשם עומד ראש העיר יעקב אדרי, מנסה העירייה לצאת פעם נוספת לתוכנית הבראה כואבת שמצריכה שינויים גדולים בהתנהלותה.
אחד השינויים הוא התאגדות העיר בתאגיד מים. בדיון בישיבת המועצה בנושא (27 לדצמבר 2021), סערו הרוחות, על אף שהיה רוב לקואליציה בהעברת תוכנית ההבראה וסעיף תאגיד המים. עד לסוף חודש מרץ 2022, תצטרך אור עקיבא להכריע סופית לאיזה תאגיד היא מצטרפת.
מ”מ ראש העיר אלי אנקונינה, אמר בישיבה השבוע כי ההצטרפות לתאגיד המים היא בלתי נמנעת וכי “המחוז של משרד הפנים התנה את תוכנית ההבראה לעיר במעבר לתאגיד מים, יעד קשיח שלא ניתן לשינוי”.
עבודה על תשתיות. צפוי להשתפר. צילום: מי חדרה
הדבר עורר כעס והתנגדות האופוזיציה. חבר המועצה שמחה יוסיפוב אמר כי “תהיה עליית מחירים. משרד הפנים תופס לנו את הגרון. אני התנגדתי להצטרפות לתאגיד מים ועדיין מתנגד”. גם חבר המועצה אברהם כהן התנגד: “העירייה לא יכולה לעמוד התוכנית ההבראה הזו. בנוסף לזה, 70 אחוז מהעיר חדרה או מחודשת מבחינת תשתיות. בשביל 30 אחוז עיר ישנה להצטרף לתאגיד?”.
חבר המועצה משה ביטון היה חצוי בדעתו. “התוכנית טובה בחלקה ורעה בחלקה”, אמר והוסיף: “התשתיות בעיר הוותיקה צריכות שיקום בלפחות 100 מיליון שקל וההצטרפות יכולה להועיל לנו. יש גם בעיות. יש לנו עד ה-31.3 לאשר. צריך לבצע מיידית סקר נכסים. אור עקיבא מגיעה עם סל נכסים גבוה בגלל שכונות חדשות. אפשר ככה לקבל מיליונים במשך 15 שנה לקופת העירייה. זה מצריך מאיתנו סקר נכסים וגם התדיינות עם התאגיד הנבחר”.
היועץ המשפטי של המועצה עו”ד אריאל ארונוביץ’, ציין כי “לא יהיה שינוי במחיר שמשלמים על מים. כיום אנו משלמים אותו דבר. החוק מחייב אותנו! אנחנו מהבודדים בארץ שלא הצטרפו לתאגיד מים”.
כזכור, כפי שגם פרסמנו בחודש ינואר 2021 כאן ב’מגדלור ניוז’, כי בית המשפט המחוזי מרכז הטיל על העירייה תשלום קנס בגובה 11.6 מיליון ש”ח עקב אי הקמת תאגיד מים עירוני או אי הצטרפות לתאגיד קיים. מדובר בסכום קנס שיופנה לטובת “דמי קרן שיקום” – שיקום, חידוש ופיתוח תשתיות המים והביוב בישראל. כיוון שעיריית אור עקיבא לא הצטרפה כאמור לתאגיד מים, היא לכאורה פעלה בניגוד להוראות חוק תאגידי מים וביוב. עו”ד ארונוביץ’ ציין כי הצטרפות כעת לתאגיד תוכל לתת לעיר מרחב נשימה כנגד הקנס ולהמירו בנכסים אחרים שינתנו לתאגיד אליו תצטרף העיר. “קנס כזה במצב הנוכחי מזיק לעיר הרבה יותר”, אמרו גורמים בישיבה.
