מדאיג: הנתון המדהים על הבילוי של ילדים עד גיל 7 מול מסכים

לקראת חופשת הקיץ עולים נתונים מדאיגים על צריכת שעות המסך של ילדים ובני נוער. כך למשל, ממחקרים אחרונים עולה כי מרגע היוולדו ועד גיל שבע מעביר ילד 1/7 מהחיים שלו מול מסכים, שזו למעשה שנה שלמה מחייו

מדאיג: הנתון המדהים על הבילוי של ילדים עד גיל 7 מול מסכים

לקראת חופשת הקיץ עולים נתונים מדאיגים על צריכת שעות המסך של ילדים ובני נוער. כך למשל, ממחקרים אחרונים עולה כי מרגע היוולדו ועד גיל שבע מעביר ילד 1/7 מהחיים שלו מול מסכים, שזו למעשה שנה שלמה מחייו

מגדלור-פיד ♋

רחבי הרשת >>

רבות דובר אודות הסכנות שאורבות לילדים ולבני הנוער ש”מבלים” שעות רבות מדי יום במסכים. אך מחקרים חדשים מראים כי ילדים בגילאי 11- 15 צוברים בממוצע מעל ארבע שעות מסך ביום, בעוד בני 18 מגיעים לממוצע של שבע עד תשע שעות מסך ביום, כשישראל היא מהמובילות בשעות המסך בעולם.

על פי איתי מלר, מומחה בתחומי התקשורת וגיל ההתבגרות, ההשפעות של שימוש יתר במסכים והעדפתם על פני פעילות אחרת עלולים לגרום לנטייה למשקל יתר, קוצר ראייה, קשיי שינה ועוד. “אנו רואים כיום בני נוער רבים שלא מצליחים לישון באופן סדיר או נערות שפיתחו הפרעות אכילה, לחץ דם גבוה וכאבי ראש: אלה רק חלק מתופעות הלוואי שהילדים שלנו סובלים מהן כתוצאה מהתמכרות לעידן הדיגיטלי”. לדבריו, נוצר מצב שבני נוער הולכים לישון עם הטלפון במיטה או עם המחשב פתוח, ואז כל כניסה של הודעה או וואטסאפ מיד מעירה אותם. “הם נרדמים עם המסכים דולקים, בין אם זה טלוויזיה, מחשב או סמארטפון, חשופים לתכנים פורנוגרפיים, שיוצרים אצלם תחושה שהחיים האמיתיים נראים כמו בסרט פורנוגרפי, דבר שיוצר אצלם תסכול קשה ופוגע בדימוי העצמי שלהם” הוא מוסיף.

אז מה עושים?
מלר טוען כי על ההורים לעודד את ילדיהם לפעילות ספורטיבית, תנועות נוער וחוגים. “צריך לתת להם מטלות בבית ולאתגר אותם” הוא מסביר, “לדאוג שיהיו בבית משחקים שיעניינו אותם, מתקני ספורט שיעזרו להם להזיז את הגוף ולהפעיל את הידיים, לעודד שיבנו, שייצרו. כל זה חשוב להתפתחות הבריאה של כל ילד וגם מצמצם את הזמן מול המסך”. לדבריו, עודף זמן מסך נמצא בעלייה מתמדת, כשכבר כיום אחוז גבוה מהילדים נמצאים כ-6-7 שעות ביממה מול מסכים שונים, ויש ילדים שאפילו יותר מכך. “עובדה זו משפיעה על הילדים מבחינה בריאותית, התפתחותית, פסיכולוגית, מבחינת יצירת תקשורת בין אישית” הוא אומר.

ברחבי העולם, יותר ויותר מדינות החלו להגביל שימוש של ילדים בסמארטפונים. כך למשל, באירופה יש מדינות שמצהירות על מדיניות לפיה לילדים בבתי הספר היסודיים לא יהיו סמארטפונים. בארצות הברית, בעמק הסיליקון, מגבילים את הילדים בשימוש במדיה דיגיטלית ועוד.

למה הם בכלל מבלים כל כך הרבה זמן ומתמכרים למסכים?
“חברות המדיה הענקיות (גוגל, פייס בוק\מטא, טיק טוק, אינסטגרם וכולי), משקיעות את טובי המוחות והתמריצים הרגשיים, כדי להעלות בקרב ילדנו את סף הגירוי, לגרום להם להתרגש, להתעצבן, ובעיקר לפי עולם התוכן של הילדים – דואגות לדווח על מידע ואינפורמציה שתגרום לילד/ה להמשיך לגלוש ולהיות מחוברים”.

מלר אשר חוקר את התחום בקרב בני נוער מסביר כי “על משקל פייק-ניוז, נולד המונח “פייק-פוזיטיב”. או בעברית “צדקנות מדומה” שזה מצב בו הילד/ה חווים תחושת העצמה פנימית ואישוש למחשבותיהם בצורה יזומה ומניפולטיבית על ידי חברת הענק, שלעיתים קרובות בגיל ההתבגרות, עשויות להגיע גם למחוזות התנהגויות הסיכון – חשוב לפתוח איתם שיחה בנושא, לשים הכל על השולחן”.

איך עושים זאת?
מלר מציע לדבר עם מתבגרים על מניעת סיכון, סמים ואלכוהול, מתוך הנחה שהם כבר מופצצים במידע ובמסרים, שמראש אינם מתיישבים עם המסרים שלנו כסוכני השינוי שלהם. וברגע שמניחים את המונח “פייק-פוזיטיב” על השולחן קל להתחיל לנהל דו שיח על הנושא של שימוש יתר במסכים.

פרסמו במגדלור ניוז ותגיעו לעשרות אלפי קוראים וגולשים מכל האזור מידי חודש

השאירו פרטים ונציג האתר יחזור אליכם עם הצעה שמתאימה לכל תקציב >>

הצטרפו אלינו


דילוג לתוכן