סגן ירדן פלוטקין מעמק חפר משרתת בגדוד לביאי הבקעה. לקראת גיוסי אוגוסט 20׳, ירדן מספרת לנו על השירות הצבאי שלה- על הבחירה שלה בלוחמה ובגדוד לביאי הבקעה- הגדוד הצעיר ביותר בצה״ל. כל קציני הגדוד הגיעו מיחידות חי״ר אחרות והקימו את הגדוד, כל מפקד הגיע עם הערכים מהגדוד שלו ודרכי פעולה שונות. היום ירדן מפקדת במחזור חדש, בו רוב הקצינים גדלו בגדוד.
עוד במגדלור ניוז >>
• פרסום ראשון ● ראש עיריית אור עקיבא יעקב אדרי הורחק לתקופה נוספת מתפקידו
• מגדלור ניוזים – עמוד העדכונים מכל האזור מסביב לשעון
• רוצים לבדוק השבוע אם יש לכם קורונה? זו רשימת מתחמי הבדיקה ללא מרשם באיזור חדרה, אור עקיבא והמושבות
״לא היה מובן מאליו שאלך להיות לוחמת, כל החברות שלי משרתות כמשקיות ת”ש או תומכות לחימה ביחידות מובחרות. הייתי בג’ודו 8 שנים ואלופת הארץ כמה פעמים לשעבר, הלוחמנות אצלי בדם מאז ומתמיד. ידעתי שאני רוצה לעשות את השירות הכי משמעותי שיש, ולאחר מיון לוחמות החלטתי להתגייס לגדוד לביאי הבקעה כי האמנתי בערכי המג”ד, אהבת הארץ והגנת המולדת.
“הייתי מחזור שני בגדוד בסה”כ ובגלל שהגעתי לגדוד שרק נפתח, כל המפקדים שלי לאורך כל השירות לא הגיעו מהגדוד- המ”מ שלי היה מגבעתי, המקביל מגולני, השלישי מצנחנים והסמ”פ מעורב צנחנים, המ”כים בטירונות היו מברדלס ומגדוד אריות הירדן. זה היה כמו בה”ד 1 רק של טירונות. הם גרמו לי להרגיש שהבחירה בגדוד אינה מבדילה אותי מלוחמים אחרים. הרגשתי שווה בין שווים. אהבתי את האתגר בתפקיד, והיה לי מובן מאליו שאצא לקורס מ”כים. הייתי בקורס מ”כים הראשון שהיה בסיירים – של חיל הגנת הגבולות”.
“פלוטקין שירתה כמ”כית טירונים ולאחר מכן יצאה לקצונה ומילאה את תפקידה הראשון כמ”מ טירונים. היום משרתת כבר שנה כמ”מ במחזור אוגוסט 18′ ובנובמבר עתידה להיות סמ”פ במחזור נוב׳ 20 וכך למעשה תציין 4 שנים בצבא שמתוכן שנתיים שירתה כקצינה. “אין תפקיד יותר מספק ממה שאני עושה, אם אנשים היו מבינים מה אני עושה הם לא היו מפסיקים להגיד לי כמה הם מקנאים בי. בשביל להיות קצינה לוחמת צריך טוטאליות, להשקיע את כל הזמן והאנרגיות לתפקיד ולחיים ולעשות את התפקיד במאה אחוז. המשפחה שלי היא המחלקה, ואני ישנה רק כשאני מגיעה הביתה, ועדיין, לא הייתי מחליפה את התפקיד לרגע.״
על העבודה המבצעית מספרת: “בבט”ש, חטיבת הבקעה והעמקים היא הרגועה מבין החטמ״רים ביהודה ושומרון. זה לא שכם, רמאללה או חברון אבל כל הפלסטינים משם באים להסתובב בבקעה ביום יום. העשייה היא מבצעית לגמרי, קיים כל הזמן חיכוך עם פלסטינים ואנחנו מרגישים יום יום שאנחנו מגנים על התושבים, אני עושה את השירות הכי משמעותי בעולם ואם אשב עם לוחם חי”ר נבין אחד את השני. הפעילויות המבצעיות מכניסות את המשמעות, האדרנלין, אתה מבין שמה שאתה עושה כל בוקר שווה את זה ויש לכך מטרה.
“הרמה של הלוחמות והלוחמים עולה בעיניי עם השנים, מגיעים לוחמים יותר איכותיים. אני מרוצה מההתקדמות של הגדוד ואנחנו הרבה יותר מקצועיים במה שאנחנו עושים. בתור מ”מ, המטרה שלי והתפקיד שלי הם שמירת הכשירות גם כשאנחנו בקו: מד”סים, קרב מגע, מע”רים, מכות נשק, שיעורי מודיעין, אימונים במהלך תעסוקה מבצעית, ימי כשירות”.
בצה”ל אין לוחמות יש “לוחמות”.