מערכת מגדלור ניוז | 30.4.25 | 11:15
ביום רביעי, 7 בנובמבר 1990, התרחשה טרגדיה קשה בבסיס הגדנ"ע צלמון שבגליל התחתון – מזל (מאמי) סבן ז"ל, תלמידת י"ב מאור עקיבא, נהרגה מפליטת כדור במהלך פעילות הכנה לצה"ל. האירוע, שאירע בערב האחרון של אימון בן חמישה ימים, נחרת בזיכרון הקולקטיבי של הקהילה המקומית כאחת הפגיעות הקשות בצעירה מבטיחה ובעלת לב רחב.
בטקס יום הזיכרון העירוני 2025 באור עקיבא, נשאה דברים אחותה של מזל ז"ל – ג'ולי סבן אוחיון. "את התואר אחות שכולה לא ביקשתי וגם לא שאלו אותי", אמרה בטקס כשהיא מזילה דמעות. "הייתי אז ילדה בת 11 שאף אחד לא הסביר לה שיש את החיים שלפני ואחרי….היא הייתה פשוט מאמי, נערה יפה וצעירה, חכמה ומצחיקה. תאונת הירי הייתה מיותרת, הפכה את חיינו לנצח. היא אומנם לא נפלה בקרב, אבל החלה דרך עוד בטרם הגיוס, עם כוונה ורצון לתרום למדינה שלנו. אין לי ספק שאם הייתה מספיקה להתגייס, הייתה עושה תפקיד משמעותי – ועל הצד הטוב ביותר.
"אנשים שמדברים איתי ביום יום עדיין מופתעים, שאחרי כל כך הרבה שנים, עדיין כואב לי….אז אגלה לכם סוד: זה לא כואב, זה שורף. הזמן לא מרפא ולא משכיח. התמונות מתחילות לדהות…אבל אני מבקשת – אל תשכחו ואל תפסיקו לספר עליה, ועל כולם".
מאמי, בתם של איריס ויהודה סבן, הייתה בת 17 בלבד במותה. היא נולדה בבאר שבע, גדלה והתחנכה באור עקיבא והייתה נערה אהובה, פעילה בקהילה ובעלת כישרונות רבים. חרף הקשיים, התמידה בלימודיה ונלחמה על זכותה להיבחן בבגרויות עיוניות גם כשנשלחה ללמוד במגמה מקצועית בכפר הנוער "הדסה נעורים".
חברותיה למדו ממנה נתינה מהי – אם בעבודה קשה כדי לרכוש גיטרה, טבעת לאמא או הדרכת ילדים כמד"צית. גם מורי הדרך שלה זיהו בה אישיות יוצאת דופן: שקטה, חייכנית, חדורת מוטיבציה. "היא תמיד הייתה שם בשביל כולם", סיפרו בני משפחתה.
האסון התרחש בליל סיום אימון הגדנ"ע, כאשר פליטת כדור קטלנית של החייל אמיר אלייה, סיימה באחת את חייה של מאמי. על פי התחקיר הצה"לי, אלייה דרך את נשקו, הוציא את המחסנית אך השאיר את הנשק טעון, ישב כשידו על ההדק והקנה מופנה לעבר המנוחה, ולבסוף קם – דבר שגרם בשוגג לירי קטלני. התחקיר הצביע על כשלים פיקודיים חמורים בבסיס, בהם היעדר עליית משמר מסודרת ואי ביצוע בדיקות בטיחות לנשק בתחילת וסיום כל משמרת. הפרקליטות הצבאית שוקלת להעמיד את החייל לדין בגין גרימת מוות ברשלנות.
עשרות תלמידים ואנשי צוות היו עדים למקרה הקשה, שנחקר בצה"ל. האירוע עורר דיון ציבורי רחב על בטיחות באימוני גדנ"ע ושימוש בנשק חם בסביבת בני נוער. החייל היורה נידון לשנה וחצי מאסר, וישב כשנה בכלא.
מאמי הובאה למנוחות בבית העלמין באור עקיבא, שם התאספו מאות בני משפחה, חברים ותושבים לחלוק לה כבוד אחרון. על מצבתה נחקקו המילים: "מ-איתנו הלכת ולא חזרת, א-ת זמן לחשוב לא נתת, מ-אמי לא נשכחך לעד."
שנים לאחר נפילתה, מאמי נותרה סמל לתום נעורים, לערכים ולאהבת אדם. סיפורה מוסיף להדהד – כתזכורת לכאב ולמחיר שמותירה אחריה שורה אחת של חוסר זהירות.
