בתה של תושבת חדרה פרסמה אתמול ברשתות החברתיות על כך שאמה טיילה עם כלבה ללא רצועה ועשה את צרכיו, ופקחית של העירייה רשמה של קנס של כ-475 ש”ח. לטענת הבת, אמה סובלת מבעיות רפואיות ונדרש היה לגלות “אנושיות וחמלה”, ואילו גולשים רבים הצדיקו את מתן הקנס.
“היום אמא שלי קיבלה קנס על כלב שיצא בחוץ בלי רצועה ועשה צרכיו ברחוב”, כתבה ליסה. “נכון יש כאלו שיגידו כל הכבוד לפקח זה מה שצריך לעשות. אבל רוצה סתם לשתף . אמא שלי בת 73 עם מגבלות רפואיות ודמנציה מתקדמת. אישה שגרה לבד.
“כל היום נמצאת לבד בלבד 3 שעות שמגיע מטפלת כדי להכין לה אוכל ולסדר קצת בית כי אמא שלי לא מסוגלת. מה שיש לה כל היום זה את הכלב הקטן הזה שרגיל שהולכים איתו לטייל. השאלה שלי לפקח .. אמא שלי צריכה לזרוק כלב שהוא בן 14 כבר לרחוב? כי היא לא מסוגלת לצאת איתו ולנקות אחריו?????”.
היא הוסיפה: “קצת לחשוב בהיגיון צריך . ואולי להסביר. היום נתנו לה קנס והיום אחריי דקה היא כבר לא זוכרת . היא עוד פעם תשחרר אותו כי לא מסוגלת לצאת איתו. אז בואו עיריית חדרה תעמדו מול בית של אמא שלי ותתנו לה קנס כל יום”.
כאמור, דיון רחב התעורר סביב הפוסט שפרסמה התושבת, רבים לא הסכימו עם הבת וטענו כי הקנס מוצדק. התושב מאיר כתב: “צר לי עם כל הכאב, הפקח לא יכול להפעיל הגיון. עברה זה עבר. הוא לא יכול לתחקר כל עברה, אם יש רקע מאחוריה. האם הערייה צריכה להתחשב שתערר, זה סיפור אחר”.
ניצה ציינה: “אלה שני דברים שאינם עומדים האחד מול השני. הפקח ממונה על שמירה ואכיפה של החוק . לחוק יש היגיון ומטרה. לאמא שלך יש קושי לעמוד בנדרש מגידול חית מחמד. הפתרון אינו בעבירה על החוק או בהתעלמות ממנו . ישנם פתרונות אחרים שראוי לשקול אותם”.
התושבת אורטל כתבה: “נכון שיש מקום להתחשבות תחת הנסיבות . אבל גם לשחרר כלב לרחוב ללא השגחה זה חוסר אחריות . ואת בתור המבוגר האחראי צריכה להבין את זה . תביאו נער/ או נערה שיטיילו עם הכלב בצורה מסודרת”.
התושבת צליל תיארה כי “בלי קשר לקנס, כלב צריך תנאים בסיסיים, לצאת לטיול. לא לבד ולא משוחרר. תיקחו דוגווקר או תוציאו אותו אתם הילדים. חוסר אחריות לשחרר כלב זקן שבטח לא שומע טוב ולא רואה טוב לבד ברחוב. ידרס/ יאכל רעל עכברים/ יתקוף אותו כלב אחר או שהוא יפריע למישהו שמטייל בחוץ. למה? גידול כלב זה אחריות ואם אמא לא מסוגלת אז צריך לעזור. אף פקח לא יושב ובודק בן כמה הבעלים ומה היכולות שלו. עם זאת, היו גם כאלה שהצדיקו את הבת, כמו התושבת”.
עם זאת, כאמור, היו כאלה שהביעו חמלה למצב. התושבת מורן כתבה: “ליסה, אולי אחד מבני/בנות הנוער השכנים של אמך יכול לבוא לרבע/חצי שעה ביום ולצאת עם שניהם. או בהתנדבות או תמורת סכום סמלי. רק בריאות לאמא”.
