מגזין שישי || אפרת סטרטינר מגבעת עדה, לא האמינה שהקורונה תנחת גם אצלה: “זה היה צינון שהתחיל דק דק”

אם תשאלו את סטרטינר, עובדת סוציאלית בתחום החינוך המיוחד, צלמת טבע, מדריכת סדנאות צילום וכותבת, איך ניתן לסכם את הקורונה במשפט אחד, זו התשובה שאולי הכי ממצה את החוויה: "זו מחלה מתעתעת, באה בגלים. יש לה את קצב ההתאוששות שלה. לאט. לאט. לאט. וממשיכה להשפיע על הגוף גם כשהיא עוברת" || ראיון
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

הצטרפו אלינו

ארכיון כתבות

מגזין שישי || אפרת סטרטינר מגבעת עדה, לא האמינה שהקורונה תנחת גם אצלה: “זה היה צינון שהתחיל דק דק”

אם תשאלו את סטרטינר, עובדת סוציאלית בתחום החינוך המיוחד, צלמת טבע, מדריכת סדנאות צילום וכותבת, איך ניתן לסכם את הקורונה במשפט אחד, זו התשובה שאולי הכי ממצה את החוויה: "זו מחלה מתעתעת, באה בגלים. יש לה את קצב ההתאוששות שלה. לאט. לאט. לאט. וממשיכה להשפיע על הגוף גם כשהיא עוברת" || ראיון

מגדלור-פיד ♋

כשאפרת סטרטינר נשכבה לישון בלילה של יום רביעי לפני חודש, שום דבר לא העיד על הבוקר למחרת שהגיע והפך אותה לחלשה מאוד (“סמרטוט”) עם צינון כבד, חולשה מטורפת, כאבי שרירים בכל הגוף וחום שעלה באמצע היום והגיע ל-38. אמנם נזלת איננה מרשימת הסימפטומים הבולטים של קורונה, אך כל שאר הסימנים הובילו אותה להתקשר למכבי ולבקש הפנייה לבדיקה. יום וחצי לאחר הבדיקה, הגיעה התשובה- covid-19 – חיובי. 

“הוירוס הזה מתעתע”, היא מספרת. “הוא יכול להתחיל בחוט דק שמרגיש כמו צינון קל שבכלל הגיע מהמזגן שהקפיא אותי בחדר בו ישבתי אתמול, וממשיך בעוצמות כאילו טרקטור עבר עליך והותיר אותך חסרת כוחות. ואז מתחיל להשתפר. לאט לאט. לאט. ולרגע נדמה שממש מתחיל לעבור, אבל אז את קולטת שהחולשה הזאת לא מתכוונת להיפרד ממך בקרוב”.

אני מכיר לא מעט כאלה שעל כל כאב גרון חוששים ואומרים: “יש לי קורונה”. זה מה שבאמת קורה?

“זה היה צינון שהתחיל דק דק והתגבר בעוצמות, ולרגע נדמה שכבר חלף, ושוב חזר. חוש הריח שנעלם, שלא ברור אם זה מהצינון או מהקורונה, אבל אז כשיש הפסקה בצינון את מנסה להריח תותח כבד כמו בן גיי ולא מריחה דבר. ואת מבינה שחוש הריח לקח הפסקה. וכך הוא נעלם לחלוטין במשך כל תקופת המחלה וממשיך לתעתע גם אחריה.

“כאבי השרירים האלה, שלא מזכירים שומדבר אחר. נשארים גם כשעובר החום, מרקדים לך בגוף פה ושם, ודווקא כשאת רוצה ללכת לישון, הם מחליטים להתגבר ולעשות מסיבת טראנס אצלך בכל גוף, מזכירים לך כל מיני שרירים נשכחים שכבר שכחת מקיומם. עד רמה שנזקקתי למשככי כאבים. אגב, נדיר שאני לוקחת משככי כאבים.

“והחום, שהגיע ליום אחד, עלה, טיפס ונעצר ב- 38 מעלות. ממש כמו בספרים שעוד לא נכתבו על הקורונה. ואני, שנדיר שיש לי בכלל חום ואם יש, כמעט לא עולה מעל 37.5, מרגישה כמו סמרטוט”.

סטרטינר (55), תושבת גבעת עדה, נשואה ואם לשלושה, מתארת שהחולשה היא המרכיב המרכזי של הקורונה. “החולשה, הו החולשה”, היא נאנחת. “כמה שהיא מתעתעת. חולשה ברמה שלא הכרתי, כאילו כל הגוף הופך להיות נוזלי, עד כדי קושי ללכת ובטח לרדת במדרגות, מרוב החולשה של הרגליים והראש המסוחרר. בהמשך זה השתפר, אבל אז את קולטת שבעצם היא לא ממש עוברת החולשה. פחות עוצמתית, אך עדיין מתישה, תפסה את מקומה והפכה להיות חלק מהיומיום שלך.

“ופתאום לקראת הלילה מופיעים קשיי נשימה. לא קוצר נשימה, אלא המצב הזה שרוצים לקחת נשימה עמוקה והיא לא מגיעה. טוב שיש את המוקד לטיפול בחולי קורונה של מכבי, עמם יכולתי להתייעץ בכל שעה ובכל שלב. קיבלתי המלצה לראשונה בחיי למשאף ונטולין, אשר עזר לי לנשום במשך מספר ימים, עד שקשיי הנשימה נחלשו ובסופו של דבר חלפו. ופתאום באמצע הלילה, כאב ראש עוצמתי שמעיר אותי, כאילו כל הראש בוער. עוד סימפטום שבא והלך עם 2 אקמולים”.

תקשיבו לגוף, תבינו שזה יכול לקחת זמן

כך במשך 15 יום, חוותה את הוירוס הכבד ביותר שהכירה לדבריה. סטרטינר, צלמת טבע, מצלמת משפחות בטבע ומעבירה סדנאות צילום בטבע, כותבת ועובדת כעו”ס בתחום החינוך המיוחד, ציינה השבוע כ-4 שבועות אחרי שיצאה מהבידוד, ועדיין לא חזרה לעצמה. עדיין יש ימים עם חולשה ותשישות גדולה לאורך כל היום, או רגעים במהלך היום בהם נופלת עליה חולשה פתאומית. “אני מתעייפת הרבה יותר מהר מהרגיל, ובסוף כל יום מתמוטטת מעייפות”, היא מודה. “לא חזרתי עדיין לפעילות הספורטיבית הרגילה שלי, הכל יותר לאט. חוש הריח חזר אך לא במלואו, מריחה כיום אולי 30-40% מהרגיל שלי. לפעמים חוזר גם הקושי בנשימה ועובר.

“זוהי חוויית הקורונה הפרטית שלי. מחלה מתעתעת, באה בגלים. יש לה את קצב ההתאוששות שלה. לאט. לאט. לאט. וממשיכה להשפיע על הגוף גם כשהיא עוברת”.

יש לך המלצות מהניסיון הקשה שלך, למי שחלה? 

“למי שחולה, ממליצה לעקוב אחר הסימנים, כל הזמן להקשיב לגוף, להתחבר לקצב של הגוף ושל המחלה, להבין שזה יכול לקחת זמן. לומר “כן” לכל הצעת עזרה של השכנים, המשפחה, הקהילה, זה עוזר, מרגש ומרפא! יש לנו קהילה עוטפת ונהדרת! להיעזר במוקדים של קופות החולים, הם מלאי ידע ורצון לעזור. מתחילת המחלה ועד עכשיו אני לוקחת ויטמין d, c ואבץ, מהמלצת הרופאים. תתייעצו גם אתם על כך. לי מאד עזרה הכתיבה בזמן המחלה והטבע שהגיע אלי דרך חלון החדר המבודד שלי. מצאו מה עושה לכם טוב בתוך התקופה הזאת. זה מרפא. ומעבר להכל, פשוט לנוח, לשתות מספיק מים ולהבריא.

“למזלי ולשמחתי עברתי את הקורונה ברמה שנחשבת מתונה יחסית – בבית, ללא אשפוז בבי”ח או סיבוכים גדולים, אמנם עם קשיי נשימה, אך ללא החמרה ברמה שדרשה אשפוז. ועדיין, זה הווירוס החזק ביותר שנפל עלי מבחינת התחושות, הקשיים הפיזיים והזמן שלקח להחלים ועדיין לוקח עם תופעות הלוואי הנלוות לאחר סיומו.

“יש אנשים שעוברים את זה יותר בקלות, ואחרים שאת חלקם אני מכירה באופן אישי, שעברו ועוברים את זה מאד לא פשוט, כולל אשפוזים, שבועות של מחלה וקשיים רבים גם לאחר סיומה”.

סטרטינר מוסיפה גם פניה אישית: “אני כאן לומר, שאם מישהו או מישהי חולה, חש/ה תסמינים, רוצה לדבר עם בעלת ניסיון, אני כאן. אפשר לפנות אלי בפרטי. זה לא במקום התייעצות עם רופא!! זה בנוסף, אם רוצים לשתף, לשמוע, לשאול, להתייעץ עם מישהי שעברה את זה. מוזמנים באהבה. הרבה בריאות לכולם, תשמרו על עצמכם ועל הסובבים אתכם. קורונה זה ממש לא כיף”.

121590cookie-checkמגזין שישי || אפרת סטרטינר מגבעת עדה, לא האמינה שהקורונה תנחת גם אצלה: “זה היה צינון שהתחיל דק דק”

האם הכתבה עניינה אותך? 👆

שתפו את הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב print

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מגדלור-פיד ♋

מגדלור-פיד ♋

עוד ניוז >>

 

דילוג לתוכן