אם תשאלו הרקדנית ענת רחום מה היא אוהבת לעשות חוץ מלרקוד ולכתוב היא תתאר לכם סוג של קרקס. “אני מלהטטת בין התפקידים כאישה, אמא ויוצרת. מהקפה של הבוקר ליד הבית. המפגש עם אנשים טובים ומעניינים מהקהילה שלנו. אוהבת לבשל ואת הריחות שממלאים את הבית. אוהבת ללכת בשדות לראות ולהתפעל מהטבע המשגע”. 

רחום, יוצרת, כותבת, רקדנית ואוהבת אדם, נשואה לדני (כוריאוגרף ורקדן), ביחד הם הבעלים של הסטודיו לריקוד אורבן בבנימינה. הם הורים לשלושה ילדים, בוגרי מערכות החינוך במושבה, חיילת משוחררת ורקדנית, חייל בצבא ותלמידת כיתה י’ בתיכון כרמים.

“הביטוי הוא הדרך להיותי מי שאני”, היא משתפת. “יש במילים מארג קסום שמתהווה ביציאתו מהכאב השמחה החוצפה האהבה והתשוקה, ומאפשר חופש קיום ומהות שיש בה פיקנטיות מהנה” , בזכותו, היא אומרת ” אני יוצאת קלילה וצלולה יותר ומסוגלת לומר שאני א.אישה”.

זה עתה יוצא לאור ספר הביכורים שלה א.אישה, בהוצאת מדיה 10, שמאגד בתוכו שירים על החיים, ישירים מאד, נוגעים ללב ובבטן הרכה ומשקפים מצבים אמיתיים שכל אישה יכולה להבין ולהזדהות איתם.

היה לך כילדה מודל נשי שהשפיע עלייך?
“גדלתי בבית שהמודל הנשי שלו היה שונה מהמודל שאותו אני מטפחת. גדלתי רק עם אמא שלי, שהיא כמובן המודל שלי. עברנו ביחד מסע מורכב של עליות וירידות. הרבה אתגרים והתבוננות מהצד כילדה במצבים לא קלים שבסופו של דבר עיצבו אותי למי שאני כיום. שנים רבות חשבתי שאישה צריכה להיות שתוקה ויפה. לא לומר את כל אשר על ליבה וראשה ולא לעורר מהומות.
“עם הגיל, הבגרות, ההתפתחות האישית שלי והרצון להיות באמת מי שאני ולא אישה שהיא תוצר של תכתיבי החברה המאד נוקשים כלפי נשים על איך הן צריכות לדבר ולהיראות, בחרתי להשמיע את קולי ולתת דרור למחשבות ולרחשי הלב שלי בכל נושא שאני חווה ומתמודדת איתו. כמו כולנו…נשיות, מיניות, זוגיות, אמהות, חברות וכו. היום אני שילוב של הילדה של פעם עם אישה שמבטאת את עצמה במלוא העוצמה שלה”.

מדוע בחרת ב-“א.אישה”? מה מאפיין את הספר? במה עוסקים השירים שלך?
“כי אני גאה להיות אישה וגאה בנשיות שלי . הספר א.אישה משוחרר מהגדרות כמו סטטוס, מקצוע, מקום, נראות וכו. הספר מאופיין בזוית הנשית שלי למצבים. את הנימוס והחוצפה המקובל והאסור הישר והעקום. השירים עוסקים ביום יום הנשי. בבטן הרכה ובתחושות הבוערות, הלחם, מים פסטה ויין”.

תמיד כתבת או שזה התחיל לאחרונה?
“לכתוב ספר לא היה משאלת לב שלי. לכתוב ולאוורר את תנודות הלב והרגש כן. כל חיי אני כותבת, מתארת מצבים לפרטי פרטים . יוצרת עבורי תמונה ברורה יותר, עוגן לתהליכים ומצבים בחיי. ביטוי כמהות נשית כדרך חיים חשובה לי מאוד”.

נשים עוברות בחיים חוויות ומורכבויות שהיא מתייחסת אליהן בשירה ולרחום יש מסר עבורן. “לכל אישה עולם ומלואו, מלא בכל הטוב שהיא וחשוב שכל אישה תרגיש משוחררת לבטא את עצמה בדרכה. ללא שיקולים כמו מה יאמרו ומה יחשבו עליי. חופשיה מדעות כאלה ואחרות שעלולות להגביל אותה”.

כולנו חווים טלטלה רגשית מה-7 באוקטובר, את אמא לחייל וחיילת משוחררת. השירה היא דרך לפורקן והפגת מתחים? האם היא מסייעת לך להתמודד?
“המלחמה שהחלה בשבעה באוקטובר לקחה לנו את האוויר ונתנה משמעות חדשה לחיים שלנו. דברים התגמדו ואחרים תפסו מקום גדול ומשמעותי יותר . בעיקר אנוש מול אנוש. עבורי הכתיבה היא פריטה על מיתריי הרגש והלב. אינני יכולה להבין מצבים ללא הפרשנות שלי במילה, חרוז תקווה. בכולנו יש הכל , ההבנה הזאת נתנה לי חופש להיות במלואי ולשחרר את הפחדים. וכן, היו פחדים”.

את גם רקדנית וכוריאוגרפית שנים רבות. איך משתלבת תנועה ושירה? יש מן המשותף ביניהן?
“כמו דרך הריקוד והתנועה . קודם כל ביטוי ויצירת האני שלי במלואי. אינני מאמינה בהגדרות . מאמינה שאדם  טוב וכדאי לו לחיות את חייו ולהיות חופשי בעולמו. ומשם הטוב הזה מהדהד ונוגע בסביבתו הקרובה ומיטיבה. יש ערך גדול בעיני למוסיקה ואומנות על כל צורותיה. מבחינתי אומנות היא אחת. בין אם בגוף, ציור, כתיבה, פיסול וכדומה. היא בראשיתה ביטוי לאינדיבידואל.
“תנועה וריקוד הם ריפוי פיזי לגוף . ההנעה והיציאה מקווי המתאר שלנו , ההזעה, העבודה עם הבטן וכל החלקים שאינם זזים במהלך היום יום. החינניות, הרכות, הפורקן הוא טקס שמתרחש כל שיעור מחדש. ומשם יצרתי גם את היבה – תנועה נשית שבטית. יש לנו קבוצה משגעת של נשים שאנחנו ניפגשות מידי יום שלישי בערב לרקוד ולרטוט את החיים. נשים בשבטים קדומים הכירו את חשיבות ההתכנסות הנשית וההנעה מהבטן החוצה .אני מודה על הקבוצה הזאת כל כך” .

מקריאה בשיריה מגלים שירה בגובה העיניים, לפעמים על רגע מסוים ולפעמים עם אמירה מהותית על החיים. כשהיא נשאלת האם היא מרגישה שהיא מהווה קול בתקופה הזו לנשים רבות שמנסות למצוא מילים בתוך הכאוס שקיים, מסבירה רחום שהיא יכולה להיות רק היא. “לאורך הדרך קיבלתי המון השראה מאנשים ובמיוחד נשים בסביבתי הקרובה וגם ברשתות. שמחה להיות קול שמשפיע לטובה ונותן השראה . אני מרגישה שכפי שאני משנה ושיניתי אצלי את התפיסה מהי אישה ומהו ביטוי נשי, חשוב מאוד שכל אישה תברר את המקום הזה שלה. שהוא רק שלה. ואינה צריך להיות דומה לאף אחת אחרת. מקווה להניע ולהשפיע נשים לחיות את חייהן בהנאה ואושר”.

ניתן לרכוש את הספר כאן או בחנות גרין קווין באזה”ת בנימינה וב-FOMO מעדניה במושבה.

// צילומים: עידו לביא, מיכל אסולין