בנימינה חוגגת 99 שנים: משפחות המייסדים כותבות על ימיה הראשונים של המושבה

האיכרים, הפועלים, הימים הראשונים על הקרקע ועל השנים הראשונות של המושבה ● אילנה בן עזרי טבלוב וחיה מן שמואלביץ, נצר למשפחות מייסדי המושבה, בטורים חגיגיים לבנימינה
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
בנימינה; 193?

הצטרפו אלינו

ארכיון כתבות

בנימינה חוגגת 99 שנים: משפחות המייסדים כותבות על ימיה הראשונים של המושבה

האיכרים, הפועלים, הימים הראשונים על הקרקע ועל השנים הראשונות של המושבה ● אילנה בן עזרי טבלוב וחיה מן שמואלביץ, נצר למשפחות מייסדי המושבה, בטורים חגיגיים לבנימינה

מגדלור-פיד ♋

לפני 99 שנים היא נוסדה: בנימינה. זמן מצוין לחזור אחורה בזמן, להיזכר באיך הכל התחיל, במושבה המיוחדת של פעם שנשארה כזו עד היום. אילנה בן עזרי טבלוב וחיה מן שמואלביץ, שתיהן נצר למשפחות המייסדים, מפרסמות השבוע דברים, זיכרונות וכתבים על האיכרים, הפועלים, הימים הראשונים על הקרקע ועל השנים הראשונות של המושבה.

חבלי לידה 1914-1922

עוד רגע והיא בת 100 אך סיפורה מתחיל  לפני 106 שנים .

הימים ימיה הראשונים של מלחמה העולם הראשונה (אוגוסט 1914), ערבי טנטורה מונעים את ייבוש ביצת כבארה ומימוש זכיות היהודים על האדמות שנרכשו ע”י הברון החל מתחילת המאה. עשרה בני איכרים  מזכרון יעקב מארגון “הגדעונים” משתכנים בשוני ביום כ”ז שבט תרע”ד (23.2.1914 ). הם מקבלים מידי פקידי הברון שני חדרים לשינה, חדר אוכל ומטבח. 18 פרדות ו-2 סוסים המצוידים במחרשות ובעגלות. המים הובאו בעגלה מהמעיין ומשכורתם של הצעירים הייתה 60 פרנק בחודש.

בי”ז בשבט תרע”ד (13 בפברואר 1914) מגיע הברון לביקורו הרביעי בארץ ישראל. וכך מספר אשר שצמן: “נסיעתו על פני אדמות שוני ובורג’ בדרכו לחדרה עוררו אותנו לדיון נלהב בדבר השם העברי אשר נקרא לשוני ואף קראנו לה “גבעת בנימין”. (עבר הדני) בעיתונם של פועלי ציון “האחדות” (תמוז תרע”ד) נכתב: ” זה כחצי שנה שהכפר עבר לידי היהודים. עכשיו עובדים בו 25 פועלים…”. המלחמה משפיעה גם על הנעשה בשוני ורבים מהפועלים שבה התפזרו וחדשים הגיעו. התורכים הכבידו את ידם על אנשי שוני וגרשו את הפועלים בעלי הנתינות הזרה יק”א  החכירה את האדמה לעיבוד זמני לאיכרי זכרון יעקב והאיריסים הערבים שישבו עליה עזבו ולא חזרו.

והנה עברו ימי הזעם. נסתיימה המלחמה (אוקטובר 1918) ועלתה השאלה ומה על אדמות שוני ? בסתר חדרו של הברון הישיש בפריז החלו כבר בהכנות לחידוש העבודה בארץ ובהקמת מושבה לרגלי הכרמל. מפריז נשלח מכתב מנציגי הברון לרפאל כהן, בא כוחו של הברון בזכרון יעקב ובו נאמר.” בזה ניתנות הוראות מפורשות שלא להחכיר עוד את אדמות שוני, אלא לעבד אותן על חשבוננו ע”י קבוצה שתבחר לצורך זה… ניתנה הוראה כיצד לנהוג בבחירת חברי הקבוצה החדשה…מבקשים צעירים ממושמעים המוכשרים לשמש גרעין בשביל ההתיישבות החדשה, אך כיוון שרובם יהיו בני איכרים… יש אפוא לבחור 30 בחור … הפועלים הללו ישוכנו בבניני מיאמס(שוני)…”

גבעת בנימין. צילומים: מהארכיונים האישים ובאדיבות העמותה לשימור בנימינה

ומיד לאחר החגים בספטמבר 1919 התאספו המאושרים שנבחרו חברי קבוצת שוני, בחצר הגדולה של שוני כשהם שומרים על  השם “גבעת – בנימין”. החל מ-1920 מתקבצות קבוצות פועלים נוספות סביב “גבעת בנימין”: בתל-צור (אום אל עלק) קבוצת “השומר הצעיר”, קבוצת “לופט” שנתנה למקום את השם תל- צור” וקבוצת ” משמר הוולגה” (1922-1923). בזרעוניה  מתיישבות הקבוצות הקליפורנית והקבוצה ההולנדית. ולרגלי הכרמל בקצה ביצת כבארה קבוצת בוגרי מקווה ישראל (1921).

חברי קבוצות אלה עדיין לא ידעו מה יעלה בגורלם. האם להכשרה בלבד או להתיישבות קבע? האם  גורלם יהיה  קשור לגבעת בנימין ?

בתי המושבה הולכים ונבנים ואט אט מתגבש הרכב קבוצת המייסדים והנה באוקטובר 1922 הבתים הראשונים מוכנים לאכלוס. התגבש ההרכב הסופי של קבוצת המועמדים: בני איכרים, פועלים ומשוחררים מהגדוד העברי, קליפורנים והולנדים, ובעלי הון המתיישבים בכספם בשלמות או בחלק. סה”כ 30 אנשים שהתיישבו לפי הגרלה, בבתים שבניתם הושלמה. עד 1925 הושלמה בניתם של כלל הבתים הנוספים וכלל מייסדי המושבה 50 בתי אב עלו על הקרקע.

שלוש שנים מיום קבלת המכתב מאת הברון בדבר חידוש מפעל ההתיישבות בארץ ישראל נוסד המושב החדש ושמו המיועד “תל- בנימין”. יסודו חל באוקטובר 1922 וחנוכתו נדחתה לחג האילנות בט”ו בשבט אותה שנה. ובבוא האורחים הרבים לחגוג את הולדת המושבה החדשה, ברדתם בתחנת הרכבת בפאתי המושבה, נשאו ענייהם לשלט שהוצב בתחנה ועליו השם “בנימינה”. או אז הגיע תור חנוכתה הרשמית של המושבה ויירשם שמה בדברי ימי הארץ הזו “בנימינה “-הכפר ע”ש הנדיב הגדול, אבי הישוב העברי בארץ ישראל הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד. וכך נכתב בעיתונות התקופה: ” בראש השנה לאילנות של שנת תרפ”ג כפר חדש נוסף בארץ ישראל ,כפר שרבים מנבאים לו גדולות…”

בת 99 שנה …עוד רגע ובת 100 …. יום הולדת שמח!!

// מאת חיה מן שמואלביץ. לזכרם של סבי וסבתי ישראל ומרים שמואלביץ ז”ל ממייסדי המושבה ואבי אריה ז”ל ולכבודה של דודתי שרה שנולדה בחדר המשפחה בשוני בכיפור תרפ”ג.  

צמיחה 1922-1948  

טו בשבט ובנימינה חוגגת 99 שנים ונכנסת אל שנת ה-100 שלה. ועדיין רבים בה הסיפורים, הזיכרונות, הנסתר והנשכח….. כפי שראיתם בחלק הראשון של הכתבה עוד מימי הריונה התקבצו אל בנימינה קבוצות של פועלים.

בשנים האחרונות אני עוסקת בתחקיר על תולדות קבוצות הפועלים במושבה בין השנים 1922-1948, בו נגלה לפני עושר רב של קבוצות שתרמו לבניין הארץ לבנימינה בראשית דרכה והשפיעו על אופייה המיוחד ועל “החלום הציוני” או נכון יותר על הדרך למימוש חלום זה….כל גילוי חדש עורר בי שאלות רבות על טבע האדם ועל הדרכים והמחירים אותם עליו לשלם בדרך להגשמתו…

מהתחקיר שכלל מידע ארכיוני וראיונות אישיים למדתי שההנהלה הציונית דאז, ראתה בבנימינה “מקום טוב לשכן בו פועלים”. יש ברון, רכבת ועבודה !כך הפכה המושבה בנימינה מיום יוסדה לאחד המקומות הגדולים במעשה הציוני, לקליטת קבוצות רבות ומגוונות לצד בודדים אשר חיו בחצרות בתי האיכרים. בשנים אלו שהו בבנימינה קרוב לחמישים קבוצות שחיו באוהלים בעשרה מרכזים ברחבי המושבה. אציין כמה מהם: קבוצת דיסטניק, היוצר, שומרון, נוער טרומפלדור, נצח ישראל, בארי, מבקיעים, סגניובקה ועוד.

שלוש קבוצות רתקו אותי במיוחד: גרעין השומר הצעיר חדרה “קיבוץ בנימינה” (1929-1932) להם חלק בהקמת קיבוץ עין שמר וגן שמואל. גרעין “נעמה”-הוא הגרעין האנגלו בלטי, (1939-1944 )- הקימו את קיבוץ כפר בלום וקבוצת “גולי מאוריציוס”.

1940. גבעת הפועל

עקב מספרם הרב של הקבוצות והמוני הפועלים הבודדים אשר חיו בחצרות הבתים, באופן טבעי נוצרו בעיות בתחומים שונים כגון: תנאי המגורים והדיור, התברואה, החינוך, הבריאות והפרנסה. וכרוח התקופה, הכל היה  בד בבד אישי ואידיאולוגי, והביא למתחים רבים בקרב כלל המתיישבים. המושבה ידעה הפגנות ושביתות של הפועלים, לצד חיי חברה ותרבות פעילים ומשותפים עם האיכרים.

מועצות הפועלים לדורותיהם היו מעורבות בניסיונות הפשרה וההרגעה יחד עם שמירת זכויות הפועלים ובמתן מענה לצרכים תרבותיים. בן גוריון ולוי אשכול הרבו לבקר במושבה ולעקוב אחר האירועים. לא אחת ננזפו הפועלים על התנהגות בלתי הולמת….ואילו האיכרים בינם לבין עצמם ניהלו דיאלוג בדבר יחסיהם עם הפועלים ובסופו של דבר בשנת העשור לבנימינה החליטו האיכרים על הפרדת העניינים הכללים והחקלאים במושבה והפועלים החלו לקחת חלק שוטף בניהול הישוב.

אז עוד רגע בת מאה, מושבה יקרה ויוצאת דופן, מאחלת לך שדברי ימיך יכתבו באמת…ונזכור כולנו בהערכה ובכבוד את כל אלה שלמדו דרכך איך בונים ישוב גם “בימי שמש ובימי סגריר “.

// מאת אילנה בן עזרי טבלוב, לזכרם של הורי חנה ויוסף טבלוב ז”ל  ולכל חברי הקיבוץ האנגלובלטי. ולכל הפועלים החקלאים שמצאו בבנימינה מקום לחלום ולהגשים.

שתפו את הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב print

מגדלור-פיד ♋

guest
1 ההודעה שלך
Inline Feedbacks
View all comments
אילנה
אילנה
28/01/2021 19:05

בשמחה גדולה כתבתי…ובכאב גדול צימצמתי וקיצרתי מידע עצום אודות תקופה
חשובה,מרכבת בתולדות המושבה. תודה חמה לכל במתעניינים והשותפים בכתיבת פרק זה : פרופ.דן לבנון,רן חדוותי,עדנה חרודי,מאיר בראון,חיים דיסטניק,חיה מן שמואלביץ, אורי דיסטניק,שרה גולדשטיין,
נירה זהר לביא ,אורי אבני, גל יאיר,נאוה כץ
ורבים נוספים שיבואו לידי ביטוי בסרט התעודי “גוטמן”. הנס הטוב בחיי….תודה על הזכות ושבת שלום !!!

אולי יעניין אותך

 


 

 

דילוג לתוכן