ט”ו בשבט ייחגג הערב כשאנו בסגר כפוי בשל מגפת הקורונה כשברקע התחלואה בעלייה מתמדת ומוטציות ויראליות שונות ומשונות מתפשטות להן חיש מהרה במרחב. בתקופה מאתגרת זו בה השתנו כמעט כל אורחות חיינו, נאלץ לחגוג גם את החג המיוחד הזה, עם המשפחה הגרעינית בלבד.
המסורת היהודית מלמדת אותנו כי גם האדם, כמו עץ השדה יכול לפעמים להיות במצב של קפיאה או מבוי סתום. אולם, דווקא ממעמקי הצניחה עולה כוח רצון עצום וחזק שמוביל קדימה לקראת תחייה, התפתחות ושגשוג.
כולנו תפילה לאל שבמרומים שהחיסונים יימנעו את ההפצה וההדבקה של המחלה הארורה, החולים יחזרו במהרה לאיתנם והמגפה תחלוף לאלתר מן העולם, מבלי לגבות קורבנות נוספים.
ראש השנה לאילנות קורא לנו לעצור רגע את מרוץ החיים ולהביט בארצנו היפה על נופיה המדהימים ונפלאותיה הקסומים. תקופה זו מסמנת את סיומו של החורף האפור ותחילתו של האביב המלבלב המתפרץ למחוזותינו. בכל אשר נפנה נחווה ביקיצתו של הטבע שיצא להתהולל ולחגוג את חזרתו לחיים חדשים.
במועד זה, מתרחשת תופעה הפוכה. בזמן שהכל נראה כחסר תזוזה ללא התקדמות, מתחת לפני השטח מתחיל “לעלות שרף באילנות”, ובכך מתחיל תהליך נביטת הזרעים של תנובת הפירות של העונה הבאה עלינו לטובה.
החג המקסים הזה פונה אלינו בקריאה לעצור ולהסתכל סביבנו, לגלות מחדש את כוחה של הפריחה, את חשיבותה של האדמה ואת הטוב שבפירותיה. מכאן עולה התקווה, כמו גם הדרישה, לשמור על כל היופי וההדר הזה ולתת את הדעת, שלא נקלקלו.
הצבעים, הפריחות והעלים הצצים במלוא הדרם ותפארתם סביבנו מבהירים כל יום מחדש כי בורכנו בארץ יפה ומהממת בטבע נפלא ומרהיב. מי יתן ונשכיל ליצור מציאות טובה יותר כל יום מחדש, שנמשיך להתרגש ממראה הפלאים שמסביבנו, ונזכה לצמוח מעלה מעלה כל אחד/ת בדרכו/ה הייחודית.
השקדיה פורחת ושמש פז זורחת. חג נטיעות שמח והמון בריאות לכולם.
-
הכותב, רונן צדקי, תושב אור עקיבא, אב ל-3 בנות.
