אוהד הפועל חיפה ואיש הספורט רני כהנא, הפיץ היום טור אישי כואב ונוקב על מצבו הקשה של מועדון הכדורגל – לדבריו. הוא אף תקף את ראשי המועדון במילים נוקבות וקשות, עד כדי שאת חלקם צינזרנו. ואולם, רוב דבריו מובאים כאן כשהוא מפנה את המסר שלו – לאוהדי הקבוצה
“אני אוהד הקבוצה למעלה מ65 שנים… אני מרשה לעצמי להגיב – מסכים עם העובדות שצוינו בקשר לעשור האחרון. רק נציין שהייתה שנה אחת גדולה טובה שהסתיימה בגביע. וגם הישגיים מקומיים כמו 3.5 שנות דרבי או גביע הטוטו. אבל לטעמי דווקא גמר הגביע מהווה את העשור הטרגי עבורנו.
כהנא המשיך: “סוף סוף הצלחה. כל בוס שמגיע למעמד זה. מנסה למנף אותו לטובת האגודה. אבל אצלנו זה התחיל עוד בעודינו ביציעים. בוכים מתחבקים ומתרגשים. על המגרש צעדה תהלוכת האבל .. לא אחזור על פרטים. אבל שם באצטדיון ויש לי עדים. צעקתי וגם כתבתי לאחר מכן. פה נקודת המפנה שלי. משם החלה ההידרדרות על מנת שנחזור לבינוניות לסבל ולדיכאון באדיבות הבעלים.
“ולכן בנוסף להישגים צריך לזכור מה קרה בעשור הזה. תדמית האגודה בשפל שאין דוגמתו…מחלקת הנוער הרוסה. בלי מתקנים בלי ניהול ובלי עתיד… האוהדים מפולגים ממורמרים ואלפים כמוני מחרימים את המשחקים….
“לי לא צריך לספר על ניהול בספורט. עסקתי בכך קרוב ל30 שנה. הניהול במועדון שלנו הוא הפרימיטיבי ביותר שאפשר למצוא בכל הליגות המקצועניות הבכירות. הן מבחינה אדמנסטרטיבית / ניהולית…ובטח בנושאים מקצועיים כמו עזרה במומחים ורפואה – שלהם יש התייחסות בלתי נסבלת מבחינה מקצועית… בושה היא ה מילה היחידה למועדון”.
כהנא תוקף ישירות בטורו את הבעלים יואב כץ ומנכ”ל המועדון אורן סטרלינג במילים קשות (שאת חלקם צנזרנו מפאת שמירה החוק).
כהנא הוסיף: “הנקודה שאותי שברה לחלוטין – כל מי שאהב ואוהד את הקבוצה (ולא אמנה שם שם אבל כולם מכירים) ותרם מכספו / מזמנו / מאהבתו לקבוצה / אגודה – סולקו בבושת פנים. שחס וחלילה לא יהיו בקרבה. כל בעלים שאיכפת לו מהאגודה, שיש בליבו אהבה למועדון, היה מכבד את עבר הקבוצה ומאמץ כל אחד מהאנשים הללו שיהיו בסביבה הקרובה – שיעזרו שיתנו מליבם האדום – מהרצון האמיתי לאהוב את הפועל חיפה ולהצעיד אותה קדימה.
“ואצלנו? עולם הפוך. מנהלים איתם מו״מ – בעדינות אתבטא. משתעשעים איתם. לא מכבדים אותם אולי אפילו מזלזלים בהם. והשורה הסופית – כולם בחוץ. ולכן, אני אישית החרמתי לחלוטין את משחקי הקבוצה. זו לא הפועל חיפה שבה גדלתי מהבית. זו לא הפועל חיפה שגם שהייתי מבחינתי בגג העולם ובכל עיר באוקראינה שבה ניהלתי ספורט. מה שהטריד אותי כמה יצאה הקבוצה גם שהיינו בליגה השנייה – אין כיום אגודה. אין מועדון כדורגל אדום – אין ניהול. אין לב ואין נשמה. בושה לכולנו. אנחנו מתמעטים. מבחינתי אנחנו האוהדים נוטלים חלק באשמה. יש דרכים חכמות, לא אלימות לא בקללות, אלא במעשים שיוכיחו לבעלים של הקבוצה – שקבוצת ספורט היא אמנם עסק פרטי אבל קבוצת ספורט בלי קהל. שווה אפס. ולאוהדים יש הרבה הרבה כוח. ואת זה חובת כל אוהד ואוהד להוכיח לבעלים, שפשוט מזלזל בנו ומתעסק עם הקבוצה כאילו היא צעצוע פרטי שלו. הפכנו למועדון בלי עבר. בלי עתיד. והווה מדרדר. ואתם אוהדים. שותקים … כואב”.
מהפועל חיפה נמסר: “כל אדם רשאי להביע את דעתו”.
