תושבת חדרה שקנתה מזרון בעלות של 680 שקלים, לא הייתה מרוצה מאיכותו וביקשה להחזיר אותו ונתקלה בסירוב. בעקבות כך הגישה תביעה קטנה לבית המשפט בחדרה על 1,000 ש”ח. מה קבע השופט? על פי כתב התביעה, בתאריך 23.3.2021 רכשה התובעת ויקטוריה  מהנתבעת – “חנות קלאב רהיטים” מזרון שעלותו 680 שקלים כאמור. לטענת התובעת, המזרון נאסף על ידי מהחנות בתאריך ב-5 לאפריל באותה השנה כאשר המזרון באותה עת היה עטוף בניילון עבה.

כאשר הגיעו הביתה ופתחו את האריזה גילו פגמים במזרון, כמפורט בכתב התביעה. למחרת פנו לבעל החנות ודרשו להחזיר את המזרון אך הוא הפנה אותם לבעל המפעל שמייצר את המזרון. התובעת אכן דיברה עם המפעל אך בעל המפעל לא פתר להם את הבעיה ועל כן בתאריך 7.4.2021 החזירו את המזרון לחנות, אך בעל החנות סרב לקבלו. לאור האמור הוגשה התביעה נשוא רכישת המזרון לבית המשפט כאשר סכום התביעה עמד על 1,000 שקלים.

המזרון היה פגום | צילום אילוסטרציה, המחשה בלבד: ארכיון

הנתבעת בכתב הגנתה מאשרת שאכן התובעת רכשה מזרון אך בעניין הפגמים שנטען על ידה הפנתה אותה אל יצרן המזרון. לשיטתה, היא אינה אחראית למצב המזרון לאחר התובעת עצמה לקחה את המזרון מהחנות לביתה ויכלה הייתה לבדוק את המזרון טרם לקיחתו מהחנות ומכל מקום לא ברור להם מה הסיבה לפגמים במזרון כאשר הייתה לתובעת אפשרות לפנות ליצרן.

שופט בית המשפט בחדרה, אביהו גופמן, קבע, לאחר ששקל את כל האמור בכתב התביעה ואת טענות הצדדים, כי הוא סבור שאכן היו פגמים במזרון ומצד שני מן הראוי היה שהתובעת תבדוק את המזרון טרם לקיחתו מהחנות. “בנסיבות אלה סבור אני כי יש מקום לפצות את התובעת אך באופן חלקי שכן היה גם מוטל עליה לוודא את תקינות המזרון טרם לקיחתו מהחנות ומאידך גם בעל החנות היה צריך לטפל בפגמים הנטענים ולא “לזרוק” את האחריות על התובעת למרות שהמזרון נרכש מחנותו וגם עליו מוטלת אחריות”.

בהתאם לזאת, הנתבעת תפצה את התובעת בסכום של 350 שקלים.