"גרימת מפגעים לציבור": גורמים העבירו פסולת בניין מאיזור פרדס חנה ליהודה ושומרון [VOD 📹]

בסיום חקירה סמויה שביצעה המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה, ניתן האות והכוחות עברו לשלב הגלוי: המשרד להגנת הסביבה ומשטרת ישראל תפסו מעורבים וכלי-רכב אשר העבירו פסולת בניין מתחנות מעבר באזור פרדס חנה לשטחים הפתוחים ביו"ש תוך גרימת מפגעים לציבור

מאת: שרון לוי, 7.8.19, 11:46

אתר הפסולת. צילום: המשרד להגנת הסביבה

בשבועות האחרונים ביצעו צוותי המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה חקירה סמויה רחבת היקף כנגד מספר מעורבים בשינוע בלתי חוקי של פסולת בניין מתחנות מעבר בפרדס חנה לכיוון שטחי יהודה ושומרון, והשלכתה בשטחים הפתוחים.

שלשום  (ב’) עברה החקירה לשלב הגלוי, בשילוב עשרות מפקחים של המשטרה הירוקה והמחוזות במשרד להגנת הסביבה, ובשיתוף שוטרים של משטרת ישראל באמצעות המדור להגנת סביבה ותחנת אום אל פחם, ומג”ב.

הכוחות פשטו על שתי תחנות מעבר בפרדס חנה ששימשו על-פי התיעוד כחוליה מרכזית בשינוע פסולת הבניין ליו”ש. במסגרת הפעילות נתפסו שתי משאיות, שני שופלים, מחפר וטנדר והועברו למגרש אחסנה. כמו-כן, כלים נוספים שנעשה בהם שימוש החשוד כבלתי חוקי על-ידי המעורבים הוכרזו ככאלה במערכת המשטרתית, וייתפסו בהמשך. מעורבים עוכבו לחקירה ואחרים זומנו לחקירות.

על-פי החשד, באמצעות שתי תחנות מעבר חוקיות בפרדס חנה, העבריינים לקחו פסולת בניין מאזור העיר הנבנית חריש ופרדס חנה והשליכו אותה בשטחים הפתוחים, תוך שהם משתמשים ביו”ש כחצר האחורית. זאת, תוך גרימת מפגעים לציבור ואי-תשלום היטלים בהיקף מצטבר של מיליוני שקלים. המשרד יבחן כיצד תחנת מעבר עם רישיון הצליחה להגיש חשבוניות המעידות על פעילות חוקית ולסלק את הפסולת ליו”ש.

החשודים ניצלו את העובדה שהכפר ברטעה שבאזור נחל עירון נמצא בחלקו בתחום ישראל (ברטעה מערבית), בעוד שחלקו המזרחי הוא כבר פלסטיני, בתחומי יהודה ושומרון – וכי אין גבול או נקודת מעבר בין שני חלקי הכפר. הם העבירו מתחנות המעבר וכן מחריש ישירות פסולת בניין לברטעה המערבית ומשם הטמינו אותה בברטעה המזרחית, תוך שהם מייצרים מפגעים סביבתיים חמורים לתושבי האזור.

השלכת פסולת בניין ופסולת יבשה ברשות הרבים היא בעיה רחבת היקף, פסולת זו מושלכת בצדי הדרכים, בעמקים ובשטחים הפתוחים והיא פוגעת בבריאות שלנו, בטבע שלנו – ומי שמשלם על טיפול בהררי הפסולת הפיראטית הוא הציבור.

בישראל מיוצרים כ 4-6  מיליון טון פסולת בנייה בשנה. הטיפול המיטבי והסביבתי ביותר בפסולת הבנייה הוא מיחזור ושימוש חוזר בחומרי הגלם המצויים בפסולת זו. מיחזור החומרים מאפשר צמצום כריית משאבי טבע ומחצבים, חיסכון בעלויות היצור, חיסכון בהובלת חומרים ומונע מפגעים היכולים להיווצר כתוצאה מהפסולת.

אלא שחלק ניכר מפסולת הבניין המיוצרת בישראל מושלך בשטחים פתוחים באופן בלתי חוקי, ולא מגיע לאתרי הטיפול והמחזור המורשים. השלכות אלו יוצרות מפגעים סביבתיים רבים כגון זיהום מי תהום ונגר עילי, מפגעי אבק ופגיעה נופית. עלות הטיפול השנתית במפגעי פסולת הבנייה יכולה להגיע ל כ-100 מיליון שקל בשנה. נציין, גם בעת בעירת אתרים אלו באזור יהודה ושומרון – העשן וזיהום האוויר מגיעים לשטחי ישראל.

לפני כשנה עבר בקריאה ראשונה בכנסת חוק שהוביל השר להגנת הסביבה, ח”כ זאב אלקין, שנועד להסדיר את נושא ההשלכות הפיראטיות של פסולת בניין בשטחים פתוחים. זאת, באמצעות הטלת חובה על יצרן פסולת הבניין לפנות את כל פסולת הבניין שהוא מחזיק בה, באמצעות כלי אצירה רשומים שיוצבו על ידי מפעיל מתקן מורשה לטיפול או לסילוק פסולת בניין, ובהתאם להתקשרות ביניהם. בכוונת המשרד להגנת הסביבה להמשיך בכנסת הבאה לקדם חוק חשוב זה.