מנהג הכפרות לקראת יום הכיפורים עומד גם השנה בסימן אלה שיחליטו לעשותו על פי המסורת באמצעות תרנגולת ושחיטתה לבין אלה שיעדיפו את הדרך האחרת שכוללת מתן צדקה כספית להשלמת המנהג.
הצלמת ומנחת סדנאות הצילום מירי שיינפלד ביקרה בימים האחרונים באור עקיבא וכתבה על כך במסגרת בלוג הצילום שלה. הטקסט המהדהד שפרסמה מעלה שאלות ותהיות על המנהג שהשתמר היטב בשוק העירוני ברחוב בלפור העיר. “הוא נולד לתוך זה”, כותבת שיינפלד, “ככה לפחות הסביר לי. אף פעם לא חשב שאפשר לעשות משהו אחר. הוא העביר כאן את ילדותו, עזר להורים, למד את העבודה עוד לפני שידע לקרוא ולכתוב. הוא התבגר כאן, בילה פה את נעוריו, הפך לאיש וירש את העסק. תמיד היה מוקף תרנגולות. לא, זה בכלל לא מגעיל אותו. כל החיים שלו פה. גם הבן עובד אתו. דור שלישי.
“אני מסתכלת עליו ומסרבת להאמין שבילה פה את כל חייו. אני בקושי מצליחה להיות פה דקה. אני שואלת אותו אם אין לו סיוטים בלילה. “מה פתאום?” הוא צוחק וחוזר לעמוד מאחורי הדוכן. הימים שלפני כיפור עמוסים ואין לו זמן לדיבורים. קוראים לו חי. הבטחתי לשלוח לו תמונה.
