בתוך ים של קשיים וחוסר ודאות, אור קטן זורח בלב אור עקיבא. אור זה מגיע מכיוונו של סטס ספנייב, איש נדיב וחסר אנוכיות, המהווה התגלמות אמיתית של חמלה בקהילה.
“הוא מלאך שהגיע אלי בזמן הנכון”, מספרת רויטל, עיניה בורקות מדמעות של הכרת תודה. דבריה מהדהדים את רגשותיהם של רבים שזכו לחוות את נדיבותו הבלתי נדלית של סטס ואת חמלתו חסרת הגבולות. הוא אינו עוד אדם מן השורה; הוא מלאך בדמות אדם, אור מנחה בתוך עולם אפל.
פועלו של סטס אינו מסתכם בפוליטיקה. כמספר 5 בסיעת חזון והגשמה בראשות משה ביטון, הוא פועל ללא לאות למען רווחתה של אור עקיבא, נוגע באינספור חיים בדרכים עמוקות ומשמעותיות.
כשהמלחמה טילטלה את האזור, סטס היה שם. הוא גייס תמיכה, סיפק ציוד וריהוט למפונים, והעניק נחמה לאלה שנאלצו לעזוב את בתיהם. נדיבותו לא הסתפקה רק בסיוע חומרי; הוא ידע להושיט יד תומכת ולהציע כתף לבכות עליה.
עבור אלה שהתמודדו עם מצוקה וחוסר ודאות, סטס היה קרן אור. “ויתרתי על חיפוש עבודה”, מספרת א׳, “אמרתי לעצמי שלא אמצא עבודה במקצוע שלי. אבל סטס האמין בי. הוא האיר את עיניי ונתן לי תקווה.” סטס לא רק סייע לאנשים למצוא עבודה, אלא גם החזיר להם את התקווה שאיבדו. מסירותו וענוותו הן עדות לעומק החמלה שלו ולכנות ליבו.
אך מה שמייחד את סטס באמת הוא לא רק מעשיו, אלא האופן שבו הוא עושה אותם. דבריו אינם פשטות; הם מילות נחמה ועידוד, משואות של תקווה בעולם אפל.
בחברה שבה אנו חיים, חברה של אינטרסים אישיים ואדישות, סטס הוא כמו נביעה של מים חיים. הוא עומד כדוגמה נוצצת של ענווה, חמלה ודאגה אמיתית לזולת. נדיבותו ומסירותו הן תזכורת רבת עוצמה לחשיבות האדיבות והאמפתיה בחיינו.
סטס ספנייב הוא לא פחות ממלאך שומר עבור אור עקיבא. אור קטן של תקווה בתוך עולם אפל. אור זה מאיר את דרכה של הקהילה ומראה לנו את הדרך לחברה טובה יותר, חברה של אכפתיות הדדית וחמלה.
סטס הוא סמל ומופת לכולנו. הוא נותן לנו תקווה ומראה לנו שגם בעולם קשה ואכזר, תמיד יש מקום לאור, לחמלה ולאהבת אדם.
