יער חדרה בחורף הקודם || צילום: איתי טטרו
נציגי הקרן הקיימת לישראל הציגו בפני ראש עיריית חדרה צביקה גנדלמן תוכנית מפורטת לפרויקט הנאמד בכ-60.5 מיליון שקלים, לפיתוח והפיכת יער חדרה לפארק אקולוגי, לימודי ותיירותי בקנה מידה ארצי.
גנדלמן נפגש בלשכתו עם נציגי קק”ל, נציגי חברת “נחלים” לפיתוח תיירות בחדרה, ונציגי העירייה כחלק מישיבת עבודה לפיתוח היער.
יער חדרה כולל ברובו אקליפטוסים שניטעו בסוף המאה ה-19 כיער משקי לצורך עצים לכריתה. זהו יער האקליפטוסים הגדול ביותר בארץ ומתפרס על שטח של כ-1,500 דונם בתחומה של חדרה. בנוסף, היער הוא בין השרידים האחרונים ליער עצי אלון התבור שהשתרע מהירקון בדרום ועד לנחל תנינם שבצפון. בזמן מלחמת העולם ה-1 נעשה שימוש רב בעצי היער לטובת הסקה, וכיום נותר מספר קטן של עצי אלון וחרוב טבעיים ורובו של היער עצי אקליפטוס שניטעו משנת 1896 כיער משקי. חרף המאמצים, רק בשנות ה-30 של המאה ה-20 הצליחו לייבש את הביצות באמצעות עבודות ניקוז לכיוון נחל אלכסנדר.
כיום משמש היער באופן חלקי כמרעה לבקר ודבורים, בהתאמה לפריחתו של האקליפטוס. בנוסף פותחו מספר אזורים לטובת חניות ופינות פנאי.
בקק”ל מציינים כי יער חדרה הוא אחד מהמסדרונות האקולוגיים באזור. מסדרון אקולוגי נועד לקשור בין שטחים טבעיים במטרה לאפשר מעבר מינים, חי וצומח. באזור ישנם שלושה מסדרונות אשר אחד מהם הוא נחל אלכסנדר המתחבר וכולל את יער חדרה כחלק מרציפות המסדרון האקולוגי וחשיבותו במערכת השטחים הטבעיים. כך למשל מקשרות בריכות החורף ביער חדרה בין בריכת סמר ובריכת עטה ומאפשרות מעבר מינים.
התוכנית לפיתוח היער גובשה לאחר סקרים וניתוחים רבים שבוצעו בשנים האחרונות. הנתונים שנאספו סיפקו תשתית מידע להבנת האתר בהקשרו האקו-הידרולוגי, יכולתו להיות כר פורה לבתי גידול ייחודיים באזור, ולהוות ריאה ירוקה למרחב האורבני המתרחב.
סקר אקו-הידרולוגי שבוצע על-ידי משרד “מורן ייעוץ ופיתוח” כחלק מניתוח מקדים לשטח יער חדרה, הוגש למחלקת תכנון מרחב מרכז קק”ל, וממנו עולה כי המים ואיכות המים הנכנסים אל היער הם המחולל של הפרויקט. עוד צוין כי יער חדרה הינו אזור בעל ערכיות אקולוגיות גבוהה מבחינת מיקום, קישוריות אקולוגיות ומגוון המינים שבו, וכן ערכי טבע מוגנים.
תוכנית האב והחזון ליער חדרה מציעה מתווה פעולות ליצירת פארק בעל חשיבות מקומית, אזורית וארצית, תוך שמירה והעצמה של בתי גידול וההיסטוריה התרבותית מקומית נוכח לחצי הפיתוח האורבני, וקידום תיירות פנאי וטבע באזור. גיבוש תוכנית האב דרש תכנון מורכב, בתיאום ושיתוף של גורמים רבים, בהם קק”ל, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, רכבת ישראל, עיריית חדרה, איגוד ערים לאיכות הסביבה, וגורמים נוספים.
מטרת התוכנית לפתח את יער חדרה על מאפייניו ההיסטוריים, הנופיים, האקולוגיים, ולהפכו למוקד אזורי וארצי לנופש ופנאי. החזון כולל יצירת פארק שיספק, ייצר ויקיים סביבת מחייה איכותית וייחודית, להגנה שימור והעצמה של הסביבה הטבעית, המגוון הביולוגי והמורשת התרבותית להווה ולמען הדורות הבאים; קידום והסברה, חינוך ומודעות לחשיבות בתי הגידול הייחודיים והמורשת התרבותית; פיתוח וקידום מתווה תיירותי כולל ליער חדרה מתוך כוונה לייצר מקום חי ופועם שיאפשר שמירה וטיפוח המשאב הטבעי והשטחים הפתוחים.
עקרונות התכנון מאפשרים מתן מענה לקשת רחבה של אוכלוסיות וגילאים, ומציעים בין היתר יער עירוני עם מתקני משחק וגינות קהילתיות, מסלולי טיול וספורט, יער מאכל, צפייה בבעלי חיים ובבריכות אקולוגיות בטבע ואזורי פיקניק ולינה.
נציגי קק”ל הדגישו כי, המיקום הנוח של יער חדרה, המרחבים, האקלים, והמגוון הגדול של השימושים, הופכים את היער למקום בילוי אטרקטיבי בכל ימות השנה.
