צילום: דוברות המועצה האזורית חוף הכרמל

7 יקירי חוף הכרמל זכו לאות לשנת 2019

שיתוף

Share on whatsapp

7 יקירי חוף הכרמל זכו לאות לשנת 2019

-

אולי יעניין אותך

10,000 ש”ח בשטרות יורו, דולר אוסטרלי ושקלים ניצלו בזכות עירונות של מנהל משמרת ברכבת [רחבי הרשת]

ישראלי תושב אוסטרליה איבד בתחנת הרכבת בנתניה ארנק ובו עשרת אלפים שקלים בשטרות יורו, דולרים אוסטרליים ושקלים המיועדים לביקור בישראל; מנהל המשמרת בתחנה איתר את האבידה והשיב אותה לנוסע: “המעשה האצילי מחזק את הרצון לחזור לישראל”

לידיעה המלאה

הצטרפו אלינו

מגדלור ניוז – מבזקים

ארכיון כתבות

אות יקיר חוף הכרמל, עיטור ההוקרה אשר מוענק מדי שנה, על ידי ראש המועצה האזורית חוף הכרמל לנבחרים מבין תושבי חוף הכרמל, הוענק השנה לשבעה יקירים על מפעל חיים ועל פעילות ציבורית משמעותית רבת שנים. שבעת היקירים נבחרו על ידי הוועדה הציבורית לבחירת יקיר חוף הכרמל מבין המועמדים שעמדו בקריטריונים. בקביעת מקבלי האות הובאו במניין השיקולים המרקם המיוחד של אוכלוסיית חוף הכרמל ותחומי העשייה השונים של המועמדים. מקבלי אות יקיר חוף הכרמל לשנת 2019 נבחרו לפני הבחירות, ע”י הוועדה הציבורית.

יקירי חוף הכרמל לשנת 2019:

אמדו צפורה – גבע כרמל

ציפי אמדו נולדה בשנת 1943 באיזמיר שבטורקיה. בגיל 5 עלתה ארצה למחנה עולים בבנימינה ובתחילת שנות החמישים עברה המשפחה למושב גבע כרמל. ציפי גדלה והתחנכה בחוף הכרמל ורואה את הפעילות החברתית  כשליחות. במשך שנים הייתה פעילה בוועדות החברתיות במושב – בריאות, חינוך, תרבות,

בחונכות ובהדרכת נשים בהתנהלות משק בית. בין היתר הובילה ביחד עם חברתה למושב את מהלך מתן זכות בחירה לנשים במושב. עם הקמת “העמותה הישראלית לבריאות הנפש” של משרד הבריאות, נשלחה ציפי ללמוד בסמינר “אורנים” ועבדה כמדריכה שיקומית. בהמשך תמכה בילדה מוגבלת, וחנכה 2 נערים.

במסגרת פרוייקט “ידיד לחינוך” כתבה סיפורי חיים של וותיקים מהאזור, ומטעם ביטוח לאומי ביקרה אזרחים וותיקים בביתם, מארחת להם חברה ודואגת לצרכיהם. בשנת 2014 בתמיכה ובסיוע של המושב יזמה הקמת מועדון למען וותיקי הישוב. המועדון משמש כמקום מפגש ופעילות לוותיקות המושב וליישובי הסביבה.

בזכות אישיותה הסוחפת ושמחת החיים המועדון הוא מקום חברתי ותרבותי שנעים להגיע אליו. על אף  שאינה בקו הבריאות, מרכזת ציפי את המועדון בהתנדבות מלאה. היא עושה זאת עם הרבה סיפוק ואהבה, במסירות אין קץ, עם אוזן קשבת, באמפתיה ובאכפתיות. ציפי נשואה לאברהם ולהם 3 ילדים וחמישה נכדים. ציפי תורמת למען הקהילה ולרווחתה. רוח ההתנדבות והנתינה בליבה יכולים לשמש מופת וסמל לרבים.על כל זאת ועוד הוענק לה אות “יקיר חוף הכרמל”.

בת-שבע ברוש – בת שלמה

בת-שבע ברוש נולדה בשנת 1948 בקיבוץ דורות. בשנת 1952 עברה המשפחה לקיבוץ הגושרים. בת-שבע סיימה את לימודי היסודי והתיכון והמשיכה ללימודים אקדמאיים. בשנת 2006 קיבלה את התואר דוקטור לפילוסופיה. בת-שבע נישאה בשנת 1968 ובשנת 1984 עם בוא המשפחה למושב בת שלמה נרתמה לפעילות התנדבותית, חברתית, חינוכית ויצירתית הן במושב והן בקהילת חוף הכרמל.

הייתה פעילה כיו”ר ועד הורים של בי”ס כרם מהר”ל (היום עומר), בוועד הורים של ביה”ס כפר גלים, דאגה למימוש זכויותיהם של ילדים בעלי ליקוי למידה הזקוקים להארכת זמן במבחנים והייתה פעילה במאבק למען זכות בחירה לנשים בבת-שלמה. בת-שבע יזמה והייתה מעורבת בעיצוב חגיגות וטקסים רבים בבת שלמה.

אחת לחודש בשעות הערב, מפעילה בת-שבע  כבר מספר שנים, קהילה לומדת פרשת השבוע  בדרכה הייחודית. החל משנת 2011 מייצגת בת-שבע בנאמנות את צרכי המושב ואת תושבי חוף הכרמל במליאת המועצה, ושנתיים אף הייתה חברה בהנהלת המועצה. לא חוסכת לשבט או לחסד. הייתה שותפה בקידום פרוייקט הביוב אשר נחפר בימים אלה בבת שלמה ובמאבק הגז – לא הפסיקה ולא תפסיק להילחם מתוך אמונה שיש להבטיח את שלום התושבים מפני הסכנות.

במועצת נשים היוותה בת-שבע גורם מרכזי פעיל ומלכד. באישיותה המדהימה ובנתינה ללא תנאי מהווה דוגמא ומופת לאישה מעורבת ותורמת לקידום נשים על מנת להגיע לשוויון חברתי. מאז הקמת תוכנית חופים לפני כ – 4 שנים בת-שבע שותפה בוועדת ההיגוי, בבית המדרש, בצוותי חשיבה ובכל שנה בתיקון ליל שבועות היא מנחה מעגל שיח.

החל משנת 2015 מלמדת בהתנדבות, במסגרת בוקר בקתדרה במרכז מיר”ב קבוצה של  מבוגרים את רזי התנ”ך. כל זאת נעשה בהתנדבות מתוך נכונות לעזור ולתרום מכישרונה ומהאנרגיות הבלתי נדלות לטובת הכלל והפרט. בת-שבע נשואה לאריה, אמא ל – 3 ילדים  וסבתא ל – 11 נכדים.

הבולט מבין תחביביה, הוא הכרת הארץ וטיולים רבים לארצות לא שגרתיות על פני הגלובוס. לא טיול של קפה ועוגה אלא בהחלט טיולים אתגריים של צלילה וגיפים. בת-שבע, המגלמת בסיפורה את ארץ ישראל היפה, היא סמל להתנדבות ולמחויבות לקהילה. דוגמא לחיים במדינת ישראל, של שמחה ושכול, של התרכזות בעשייה ובהמשכיות הדורות. על כל זאת ועוד הוענק לה אות יקיר חוף הכרמל

דוד שמון – מעגן מיכאל

דוד שמון או בכינויו גימי נולד בשנת 1923 בבגדד. בגיל 9 עברה המשפחה לאנגליה דרך צרפת ובשנת  1937 עלתה לירושלים. לאחר תקופה קצרה עברו לתל אביב וגימי נשלח ללמוד בגימנסיה הרצליה. עם סיום הלימודים, גימי וחבריו יצאו להכשרה בקיבוץ איילת השחר. כשנגמרה ההכשרה הגיע למושבה פרדס חנה.

שם היה מהמובילים בהקמת המשק. בשנת 1949 הקים בתמיכת הסוכנות משק עזר בגבעת הקיבוצים על יד רחובות. עזר בבניית הבתים ובבנית בית חרושת לאמצעי נשק מתחת למכבסה שנפתחה וקיבלה עבודות חוץ מבתי חולים. בשנת 1949 עלה לקיבוץ מעגן מיכאל בתקופה בה הדיג היווה את מקור הפרנסה העיקרי.

גימי עבד כמזכיר איגוד הדייגים ומרכז ענף. בתקופתו הייתה התפתחות עצומה לענף. הוא התחיל עם 10 ספינות וכשסיים היו 30.  בשנת 1966 חוסל הענף, בעיניו ללא הצדקה. בשנת 1967, לאחר שקיבל צו קריאה ממשה דיין, אישרה האסיפה בקיבוץ את יציאתו של גימי להקים היאחזות נחל בברדאוויל.

בהיאחזות החדשה עבד כמפעיל של הדיג וכמדריך חברתי. לדבריו, זאת הייתה החוויה הכי יפה בחייו. לאחר כשנתיים חזר לקיבוץ לעבודה בבננות ובהמשך במפעל פלסאון אך נאלץ לעזוב בגלל בעיות בריאות ולקח על עצמו את תיקוני האופניים של חברי הקיבוץ.

עם סיום תקופת העבודה באופניים הגיע לחשמלייה. מזה כ – 35 שנה עובד גימי  בחשמלייה בתיקונים בכל מה שקשור למכשירים חשמליים. גם בגיל 96 מקפיד  להגיע כל יום משעה 7.00 בבוקר ועד 12.00 בצהריים ונותן שרות לכל חברי הקיבוץ.

כל זאת באדיבות ובמקצועיות. גימי התאלמן מאשתו רבקה ולהם 4 ילדים 12 נכדים ו – 13 נינים. גימי  איש נעים הליכות, בקיא ודעתן בהשקפותיו על הקיבוץ והמדינה, מהווה דוגמא ומופת לתושב הפועל במסירות למען הקהילה  ולמען המדינה בצניעות ובנחישות. על כל זאת ועוד הוענק לו אות יקיר חוף הכרמל.

ערב הענקת אות יקירי חוף הכרמל || צילום: דוברות המועצה

דני אסף – גבע כרמל

דניאל אסקפה נולד באיזמיר שבטורקיה בשנת 1948 לאסתריאה ויצחק אסקפה. בשנת 1973 שונה שם המשפחה מאסקפה לאסף. כשהיה בערך בגיל שנה עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה על האדמה עליה הוקם מאוחר יותר מושב גבע כרמל. דני  גדל והתחנך ברוח החלוציות, הנתינה והמסירות. כבר בגיל צעיר החל בפעילות התנדבותית והפך במהרה לדמות מובילה, אסרטיבית ומנהיגה בארגון פעולות לילדים ולנוער, ארגון טקסים, מסיבות, טיולים ומשחקי כדורגל.

עם גיוסו לצבא, התנדב לחייל הצנחנים והיה לחייל מצטיין. עם שחרורו מהצבא עסק בתפקיד רכז נוער מושבי והיה מנהל מחלקת הנוער של חוף הכרמל. דני חובב כדורגל, לא נח לרגע מהעשייה הספורטיבית. שיחק בקבוצת הכדורגל בגבע כרמל, בהפועל חיפה ובקבוצות נוספות. דאג להקים, לרכז ולאמן את קבוצת הכדורגל האזורית לנערים  ומבין הנערים שאימן היה גם ראש המועצה הנוכחי, אסיף איזק.

במסגרת העשייה הציבורית, שימש דני במשך שנים רבות כנציג המושב במליאת המועצה. בחריצות ובמסירות, ידע למצוא את הפתרונות הנכונים להתפתחות המועצה. עד היום מכהן כיו”ר וועד המקומי במושב ועושה זאת על הצד הטוב ביותר, תוך חשיבה על רווחת התושבים, על מינוף המקום ושיפור חיי התרבות.

בשנת 2007 סיים קורס גישור וגישור בדיני עבודה ועסק בגישור בין חברים במושב ובישובים אחרים. דני מביע את דאגתו ורצונו שהדור הצעיר יידע להצעיד את המושב קדימה, לדאוג ולשפר את איכות החיים בחוף הכרמל, דני נשוי לטלי ולהם 4 בנות וחתנים ו – 7 נכדים אשר חיים לצידו במושב. דני איש אופטימי, אוהב האדם והאדמה, משמש מופת לכל פעיל ציבור הן במעשה, בתרומה ובדרך הייחודית בה היא מבוצעת. על כל זאת ועוד הוענק לו אות יקיר חוף הכרמל.

מובארק אבולהיג’א – עין חוד

סיפור חייו של מובארק אבולהיג’א  הינו חלק בלתי  נפרד מסיפור המאבק של הכפר עין חוד להכרה לגיטימית  ממדינת ישראל. בשנת 1948 ברחו תושבי עין חוד מבתיהם שהיו ממוקמים במקום שבו שוכן כיום כפר האומנים עין הוד. עם חזרתם לישראל לאחר מלחמת העצמאות, גילו שאדמותיהם נתפסו והם הקימו  כפר חדש ליד ניר עציון.

הפער העצום בין תנאי המחייה המודרניים בישובים היהודיים לבין מצבו של הכפר, שהיה חסר תשתיות בסיסיות, מבני ציבור ומבני חינוך, הביאו את מובארק, מלומד שרכש את השכלתו בטכניון, לפעול על מנת לשפר את החיים  בכפר. בשנת 1988 מונה מובארק לראש ארגון “אגודת הארבעים” ע”ש 40 השנים שעברו מאז פרסום מגילת זכויות האדם הבינלאומית של האו”ם. במסגרת תפקידו החל לפרסם את דבר המאבק למען ההכרה בכפר ואף הוזמן מספר פעמים לאו”ם לספר את סיפורו.

בשנות ה-90 הצליח מובארק לגייס לעזרת המאבק את הקרן החדשה לישראל ובעקבותיה הצטרפו קרנות נוספות למעגל התמיכה. כיושב ראש הכפר וכנציג במליאה היה פעיל מאד וראה את טובת הקהילה מול עיניו. בשנת 1992 החל שר הפנים דאז, אריה דרעי לבצע מהלך היסטורי למען הכרת המדינה בכפרים הערביים.

בשנת 2004 הוכר הכפר פורמלית על ידי המדינה וסוף סוף חובר למערכת החשמל והמים. את כביש הגישה החלו לסלול בשנת 2006 ועד היום העבודות נמשכות. מובארק נשוי לספיה ולהם 7 ילדים ו – 13 נכדים. למעלה מ – 30 שנה, מילא מובארק  את תפקידיו באכפתיות ובמוטיבציה גבוהה. הוא מהווה דוגמא ומופת לתושב מעורב הפועל במסירות ואהבה למקום בו הוא חי. על כל זאת ועוד הוענק לו אות יקיר חוף הכרמל.

נחום יעקב – עתלית

נחום יעקב יליד בגדד עלה בשנת 1951 עם משפחתו ארצה למחנה דוד ומשם עברה המשפחה לעתלית. אהבתו לים מגיל צעיר, הביאה אותו בגיל 16 להפליג כימאי ב”צים” ובשנת  1967 התגייס לחיל הים,  שרת על משחתת אח”י משגב והיה חלק ממשלחת חשאית שהביאה את ספינות השרבורג לארץ.

עם סיום השרות הצבאי עבר נחום לעבוד בתעשייה הצבאית ועם הזמן קיבל את האחריות על המשלוחים לחו”ל. כיום, נחום פנסיונר של צה”ל, מקדיש את שעות הפנאי שלו בכדי לסייע לאחרים. חמישה בקרים בשבוע צועד מביתו לשייטת  ומסייע בעבודות המטבח ובכל מה שצריך.

בשעות אחר הצהריים ובימי שישי מתנדב נחום בבית החם בעתלית אותו הקים הרב אברהם סבג. ממיין את הירקות והפירות שמגיעים מחקלאי האזור, מכין ביחד עם מתנדבים נוספים את סלי המזון, ומארגן את ההפצה לביתם של הנזקקים. ביום שישי אחר הצהריים אוסף את האוכל המבושל שנשאר בקייטרינג של ניר עציון ומחלק למשפחות.

נחום לא נח לרגע עד השלמת המשימה והוא עושה זאת עם הרבה חום ואהבה. נחום נשוי לרינה אב ל – 2 ילדים, סב ל – 4 נכדים ו 2 נינות. נחום עושה את הפעילות המתמשכת הרחק מאור הזרקורים למען הקהילה ולרווחתה. רוח ההתנדבות והנתינה בליבו יכולים לשמש מופת וסמל לרבים. על כל זאת ועוד הוענק לו אות “יקיר חוף הכרמל.

שאול אשכנזי – מעגן מיכאל

שאול אשכנזי נולד בשנת 1941 באלכסנדריה שבמצרים. בשנת 1946 עזבה המשפחה את מצרים ועלתה לארץ ישראל. בגיל 12 מחליט שאול לקחת את גורלו בידיו, לעזוב את הבית, את ירושלים, ולעבור לחברת נוער בקיבוץ גברעם.  בגיל 16 דורכות רגליו לראשונה במעגן מיכאל. מקום אשר מזמן לו חוויות מעצבות, הישגים פורצי דרך ואירועים דרמטיים.

הקליטה במעגן מיכאל מאפשרת לו השתלבות בחברת בני גילו. הוא מתגייס עם חבריו לצה”ל וחוזר מהשירות הצבאי לקיבוץ עם דרגות קצונה. ההתנסות בענפי המדגה, הבננות, והבניין מובילה לתפקידים ניהוליים בכירים יותר עם אחריות כבדה שהונחה על כתפיו כמו מרכז עבודה, גזבר ומרכז המשק.

הקיבוץ גומל לו על תרומתו ומאשר את לימודיו בתכנית MIT היוקרתית בבוסטון. עם סיום לימודיו,  החל שאול לנהל את מפעל פלסאון ולמרות המהמורות שהיו בדרך, הצליח לגרום להנפקתו של  המפעל בבורסה, מהלך אשר שחרר את הקיבוץ מהחובות הכבדים שהיה שרוי בהם והעלה את הקיבוץ  על מסלול של שגשוג ורווחה.

הקיבוץ מתחיל לצבור הון שיועד לחסכון לחברים ולפנסיה, לפיתוח הקיבוץ, התרבות, ההשכלה והדיור.מאז שנת 2000 משמש אשכנזי יושב ראש ודירקטור. הוא  מוערך בחברות קיבוציות אחרות ברחבי הארץ, ומשחזר את ההצלחה של פלאסון לטובת קיבוצים אחרים. שאול נשוי לניבה ולהם 3 ילדים ו – 4 נכדים

מבחינתו, להיות אבא זה תפקידו המרכזי והטבעי. שאול ממלא את תפקידיו באכפתיות ובמוטיבציה גבוהה מתוך רצון להוכיח את עצמאותו ולתרום לחברה. בכל מעשיו ניכרים מסירות ואהבה למקום בו הוא חי ולאנשים החיים לצידו. על כל זאת ועוד, הוענק לו אות יקיר חוף הכרמל.

עוד ניוז >>

עוד ניוז >>

שתפו את הכתבה

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email
Share on print

עוד באתר >>