כשאוריאל מלסטר (43) וצוות "בראל נכסים" בזכרון יעקב הגיעו למשרד ב-8.10, יום אחרי השבת השחורה, הם לא כל כך ידעו מה לעשות. את העבודה הרגילה לא ניתן לקיים עם פרוץ מלחמה, אין סיורי בתים ואין קשר עם אף לקוח.
"הגענו למשרד נסערים כולם בעקבות האירועים הנוראים שקרו ביום שלפני", מספר מלסטר. "לא הצלחנו להתכנס לישיבת הבוקר הרגילה שלנו, אבל כל הצוות היה במשרד וידענו שהזמנים השתנו, אין מה להתקשר ללקוחות ולקיים סיורים לבתים שאנחנו משווקים או לחזור לאנשים שביקשו לדבר לאחר החגים. זה היה יום של מחשבה ולנסות לעשות לעצמנו סדר בדברים…".
תוך כדי הבנת המצב החדש אליו כולם נקלעו, החליט מלסטר לעשות מעשה וזרק רעיון לחלל החדר: "הרי יש לנו כמה בתים שלא מאוכלסים כרגע, בתים שאנחנו מטפלים במכירה שלהם ויכולים אולי לעזור לאנשים שאין להם בית לחזור אליו.
"התקשרתי ללקוח הראשון וביקשתי ממנו אישור לאכלס משפחות מהדרום שיגיעו לזכרון יעקב והכל כמובן בתרומה", מוסיף מלסטר. "בעל הבית ביקש כמה דקות לשאול את שאר השותפים להחלטה וחזר אליו בזריזות עם אישור. הוא תהה איך נצליח לאכלס את הבתים כאשר הם ריקים לחלוטין ולא מרוהטים, בשלב זה היה רק מטבח לא מאובזר ותו לו, ובתוך תוכי האמנתי שנסתדר ונצליח לדאוג לזה".
בשלב זה, דיוויד מורגן (56), אחד הסוכנים הנוספים בבראל, התגייס גם הוא למשימה והתקשר לבעלי בתים נוספים על מנת לבקש את אישורם. "לשמחתנו, רבים מבעלי הבתים אישרו לנו לאכלס משפחות מפונות ללא תמורה.
"לאחר שקיבלתי את שני בתים ראשונים, התחלתי להתייחס לעניין הריהוט. ענבר רוטשטיין (19), הבן של מנהלת המשרד, באנרגיות אינסופיות, התחיל לארגן עגלה נגררת ורכב עבור ההובלות. כך התחלנו לארגן תרומות של ציוד מתוך הקהילה, כאן מזרון ממשפחה, שם מצעים, עוד משפחה שנתנה כלי מטבח, מי-חם ועוד ועוד, ואפילו ספות ושולחן קפה. בתוך פחות מ-24 שעות היה לנו את כל הציוד הנדרש".
אך כאן לא הסתיימה העבודה. החבורה גילתה עם הגעת הציוד לבית הראשון, כי יש צורך לנקות אותו באופן ייסודי בטרם הגעת המשפחות. "ענבר הרים טלפון לכמה חברות מהלימודים שנרתמו למשימה ועזרו לנקות את הבית, ועד חצות הבית היה מוכן לכניסה לשתי משפחות ראשונות שהגיעו בבוקר מהעוטף. 10 נפשות שיוכלו לנשום לרגע אחרי התופת".
מאותו הרגע החל סרט נע של איכלוס בתים וסיוע מדהים למפונים מהעוטף שהגיעו לזכרון יעקב. "המשכנו לרהט ולהכין עוד בית ועוד בית, אם היו אומרים לי שבגיל 43 אני הולך להעביר בידיים מקרר שהוא לא אליי – כנראה שלא הייתי מאמין", מוסיף מלסטר בחיוך.
אל זכרון יעקב הגיעו במהלך תקופת הלחימה עשרות משפחות שמצאו מקום מפלט בזכות פעילות מתנדבים, קהילה וגם הנדל"ניסטים. מלסטר: "יש משפחות שגרות בבתים שסידרנו להם כבר חודש, אחרי שחשבו שיהיו פה רק סוף שבוע אחד. בימים האחרונים פנה אלינו אפילו חבר כנסת, שמשפחתו פונתה לאילת, על מנת שנסייע למצוא להם בית בזכרון יעקב. זה המקום להודות ללקוחותינו ב"בראל נכסים" וכן לקהילה, על ההבנה, התמיכה והתרומה למשפחות המפונות".
הצוות, זכה להרבה תודה והערכה מהקהילה וכמובן גם מהמשפחות להן סייעו. רינת, אחת הנשים מהמשפחות המפונות, כתבה להם: "בתחילת המלחמה היינו בעלי אני והילדים והמשפחה המורחבת במין סערת רגשות לא ידענו מה לעשות היינו חייבים להתפנות מקו העימות בצפון לאחר מספר ימי לחימה ולחץ.
"בתאריך 15.10.2023 הגענו לדיוויד מ'בראל נכסים'. דיוויד ואוריאל פתחו את ליבם ואפשרו לנו להגיע לבית לשהות בו ללא הגבלה. דיוויד ואוריאל מרגע הגעתנו לא הפסיקו לחזק ולחבק ולעזור בנתינה אין סופית, כל אשר ביקשנו ואפילו בלי בקשה, הגיע אלינו הציפו אותנו ביחס וחום אין סופיים. תודה רבה למדהימים האלה, שאלוהים ייתן לכן ויעניק לכם כמו שעשיתם למשפחתנו".
כמה רעש סביב "תרומה"… פרסום נטו על חשבון המצב. יש בזכרון הרבה מאוד "אנשי נדל"ן" שעסקו בפעילות בלי כל הרעש והצלצולים וחיפוש אחרי הכרת תודה בכל מדיה אפשרית. בושה