מגזין שישי | שכונת נווה עובד בבנימינה ציינה השבוע 73 שנים להיווסדה

בתחילה נקראה השכונה שכונת פועלים חקלאים א'. בהמשך הוסב שמה לשכונת נווה עובד, שמרכזה הוא רחוב העבודה בבנימינה. ילידת השכונה, אילנה טבלוב בן עזרי, מספרת על הימים הראשונים של השכונה שחגגה השבוע, כאשר הוקמה רק כחצי שנה לפני קום המדינה
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

הצטרפו אלינו

ארכיון כתבות

מגזין שישי | שכונת נווה עובד בבנימינה ציינה השבוע 73 שנים להיווסדה

בתחילה נקראה השכונה שכונת פועלים חקלאים א'. בהמשך הוסב שמה לשכונת נווה עובד, שמרכזה הוא רחוב העבודה בבנימינה. ילידת השכונה, אילנה טבלוב בן עזרי, מספרת על הימים הראשונים של השכונה שחגגה השבוע, כאשר הוקמה רק כחצי שנה לפני קום המדינה

מגדלור-פיד ♋

אלו סיפורי ימים  ראשונים על השכונה האחרונה בבנימינה אשר הוקמה ערב הקמת המדינה.

בחג הסוכות, 17.10.1947, עלו לקרקע 16 המשפחות המייסדות את “שכונת פועלים חקלאים א”. היה זה סיומו של מבצע חשאי מאחר והשכונה נבנתה בניגוד להחלטת  “הועד המקומי בנימינה” , אשר החליט שלא יוקמו בבנימינה יותר מגורי קבע נוספים לפועלים. קבוצות הפועלים הרבות אשר חיו במושבה (בעשרה מרכזים)  והפועלים הבודדים שחיו בחצרות האיכרים, היוו נטל בחיי היומיום: תנאי המגורים הקשים, תברואה, בריאות חינוך ועוד.

חרף הקשיים, החליטה ההנהלה הציונית בשיתוף קק”ל שהמושבה הינה מקום טוב לשכן בו פועלים: יש ברון, רכבת, אדמות וקבוצות עבודה חקלאית. באמצעות רוכש פיקטיבי, ברוך צימרמן, נרכשו כ-100 דונמים מהאיכרים זילבר, שמואלביץ  וארנולד. להרשמה הסודית  לשכונה נלוו ארבעה תנאים: חיילים משוחררים, פועלים בעלי ידע בחקלאות, עובדי מחצבה וחברי הסתדרות. כמו כן ,היה עליהם להיות נשואים! (מיכאל וילד וצבי רורשטוק התחייבו להנשא מידית –ואכן כך היה…)

מתוך 25  הזוגות הרשומים, רק 16 עמדו בתנאי התשלום ,דבר במסביר את “הגומחות” המצויות בצידה המזרחי של השכונה (שהפכו במשך השנים לשבילים סטטטורים).

רחוב ששת הימים ורחוב האגסים היו מטעים וכרמים והריחוק מהמושבה יצר הווי מיוחד: שכונה של קיבוץ גלויות, רב תרבותית וציונות נאיבית. המשפחות  הרבו להיפגש, לחגוג יחד ולהיעזר אחד בשני במיוחד ב”משק העזר” המשותף.

אני זוכרת שמחה והודיה רבה על שזכו לראות בהקמת המדינה ולהקים “בית עם גינה ומשק עזר”. חגי ישראל הולידו סיבות למפגשים שמחים ומיוחדים. זכורים לי הסיפורים של גרשון שניידר ז”ל על מעמד הנחת אבן הפינה ועל סיפורי המבוגרים את סיפור בר המצווה של גרשון. דגל ה’ באייר תש”ח תלוי אחר כבוד בביתי. השתלבותם של שרה וד”ר ג’וליאן  קודר הוסיפו חוויות מיוחדות להווי השכונה. בתוך שלל הסיפורים והחוויות מצוי הסיפור הטוב על משפחת ארנס ,סיפור המשקף את הרוחות הסוערות שנשבו באותה תקופה.

אופן רכישת האדמות בניגוד להחלטת הועד המקומי, עוררו זעם בקרב פרנסי העיר ואילו, החליטו שלא לחבר את השכונה למים. לכאורה – סיפור פשוט. מישה ארנס ז”ל (בית”רי), שר הביטחון לשעבר, הכריז וזעק: “לא יקום יישוב יהודי בארץ ישראל ללא מים”. וכך, במשך שנתיים זכתה השכונה למים מבארו הפרטית של מישה.

בשנת 1950, חוברה השכונה לקו המים הראשי שהופעל ע”י אגודת עין בנימין. החלק הצפוני של השכונה נבנה בשנות ה- 70. נבנו בה עוד 16 יחידות ובין שני חלקי השכונה מחבר גן האיכר על שם מישה ורחל ארנס, אשר ניטע  כהוקרה ע”י המייסדים והדור הצעיר.

על מנת לחבר את שני חלקי השכונה ובשמחה, הגו עוזי שפר ז”ל ותומאס הרדבאל את רעיון חגיגות השבועות המשותפות לכלל התושבים. אומנם, השכונה הנה האחרונה בבנימינה טרם הקמת המדינה, אך ראשונה בהיותה שכונה קהילתית ומגוונת תרבותית. כל משפחה וסיפורה המיוחד בתולדות המקום והארץ. הסיפורים רבים ומרתקים.

בשנות ה- 90 לבנימינה, הוחלט לקיים נטיעות בחסות מר אורי דיסטניק – ראש המועצה דאז. בכניסה לשכונה נטעו  16 עצים . כל עץ נושא שם משפחה מיסדת והבאה אחריה.

הנטיעה בארץ ישראל הן חובה וזכות גדולה. זכות ראשונים!


הכותבת, אילנה טבלוב בן עזרי, היא ילידת שכונת נווה עובד בבנימינה // צילומים: העמותה לשימור  ושיחזור עבר המושבה בנימינה, דוברות המועצה, מהפייסבוק
464690cookie-checkמגזין שישי | שכונת נווה עובד בבנימינה ציינה השבוע 73 שנים להיווסדה

האם הכתבה עניינה אותך? 👆

שתפו את הכתבה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
שיתוף ב print
guest
0 .
Inline Feedbacks
View all comments

מגדלור-פיד ♋

מגדלור-פיד ♋

עוד ניוז >>

דילוג לתוכן