“במשך שנים רבות נשאתי עמי את סיפור פסטיבל ערד שלי וכיוצר אוטוביוגרפי היה לי ברור שאחזור לרגעים שחוויתי כנער צעיר. עכשיו, לאחר עבודה שארכה מעל שש שנים, הספר מוכן, ואני מתרגש לשתף אתכם בתהליך ההוצאה לאור”.

כך מתאר גלעד סליקטר (47), מאייר ויוצר קומיקס, את “ערד 95”, ספרו החמישי שעתיד לצאת לאור וכעת פורסם באתר מימון ההמונים “הדסטארט” כדי לצלוח את תקרת התקציב הנדרש להפקתו והוצאתו.

הרומן הגרפי והאוטוביוגרפי חוזר לפסטיבל ערד 1995. “זהו ספרי האישי ביותר המבוסס על חוויותיי מיום ה-18 ביולי 1995 בפסטיבל ערד, חודשים ספורים לפני גיוסי לצבא”, מתאר סליקטר.

“הוא מתחיל מרגע הירידה מהאוטובוס בתחנה המרכזית של העיר הדרומית, מתאר את הפגישה עם חבורת נערים מחיפה ואת ההכרות עם מי שנדמתה לי אז כאהבת חיי, נטלי, ועד הכניסה להופעת הפרידה מלהקת “משינה” שליוותה אותי לאורך נעוריי, ועד לרגעים שבהם התמוטטו הגדרות ונקברתי תחת ההמון.

“את הספר ערכה וליוותה ברגישות ענת לוין, ועיצבה ביצירתיות מיכל מגן, והוא יוצא לאור ב”הוצאת כפולה”, הוצאה חדשה שהקמתי, שמתמקדת ברומנים גרפיים, שבמסגרתה אשתמש בניסיוני רב השנים בארץ ובעולם כדי להאיר זרקור על סוגת הרומן הגרפי.

“באמצעות תמיכה של מפעל הפיס הגעתי לשלב הנוכחי, וכעת אזדקק לעזרתכם כדי להוציא אותו לאור באמצעות מימון ההמונים. תוכלו לרכוש עותק מ”ערד 95″ ברכישה מוקדמת, במחיר מוזל, וכן ספר עם הקדשה אישית מאוירת, כמו גם את ספריי הקודמים, פרינטים בפורמטים שונים, הרצאות, סדנאות ומפגשים אישיים”.

סליקטר נשוי לעדי ואבא של יונתן, גר בפרדס חנה כרכור, מרצה במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. הוא כתב ואייר את הנובלות הגרפיות שתורגמו לשפות רבות: מי אתה בכלל (2005); השדים של מונגול (2008); משק 54 (2009) שכתבה אחותי, גלית סליקטר, נכלל ברשימת הספרים הנבחרים בפסטיבל אנגולם, ונבחר ברשימת הנובלות הגרפיות הטובות של המגזין Publisher Weekly; צו 8 (2014), But I Live (2022) ראה אור בגרמנית ובאנגלית וזכה בפרסים רבים, והיה מועמד לפרס אייזנר לשנת 2023 בקטגוריית “יצירות המבוססות על סיפור אמיתי”.

בנוסף, אייר ספרי ילדים ונוער רבים ועל איור לספרו של דויד גרוסמן “בובה תותי” קיבל ציון לשבח בפרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים ע”ש בן-יצחק לשנת 2018.