“גפן-מגזין המושבות”: איחוד הוא לא תמיד דבר טוב // מאמר מערכת וטור דעה

כותבים על מקומון: מערכת “מגדלור ניוז” וחברת מועצת פרדס חנה-כרכור, הגר פרי יגור, בטורי דעה מיוחדים על המקומון “גפן-מגזין המושבות” – במבט על התקשורת המקומית.


כשנודע לפני כחודשיים שהעיתונים “גפן” ו”מגזין המושבות” היוצאים לאור בזכרון יעקב יתאחדו, הופתעו רבים. איש לא היה יכול לצפות ש”המגזין” שנחשב איכותי (גם בסוג הנייר עליו היה מודפס) ייכחד מהעולם. היום לאחר חודשיים ניתן לומר שהאיחוד הזה עשה לשניהם רע, אפילו רע מאוד. ונכונים הדברים בעיקר ל”גפן” ש”מגזין המושבות” בעצם נבלע בתוכו, ולא נותר ממנו כל זכר – פרט ללוגו משותף בצבעי אדום לבן.

“גפן” במתכונתו הנוכחית, מאז רכישתו מקודמו, הבעלים והמוציא לאור שמעון שגיא, השתנה מקצה לקצה. יש בו מעט יחסית כתבות חדשותיות מקוריות (של הכתבים) כאשר מרביתו מסתמך על הודעות לעיתונות שנשלחות למערכת, וכתבי העיתון עוסקים בעיקר במדורים ואייטמי צבע. ישנן ידיעות מגזיניות, כאשר חלקן גם הן הודעות לעיתונות.

מי כתב את הכתבה הזו? בדקנו || איור: מגדלור-ניוז

כשמביטים על נראות העיתון והתוכן שבו, מבינים שיש בעיה. הבעיה מתחדדת שבעתיים כאשר הסלוגן של “גפן” מתיימר להיות “הבית לחדשות האזור”. האזור עמוס בחדשות מכל הסוגים, אבל רבות מהן לא הגיעו מעולם אל דפי העיתון. כמעט ואין ביקורת שלטונית ומעט מאוד כתבות ביקורתיות באופן כללי, המון כתבות שנכתבות “מטעם” ומצטיירות בגוון מאוד חיובי ויש שיגידו מילים קשות יותר.

ונתחיל מהשער – כותרות קצרות שלא מבשרות דבר, כותרת ראשית שלפעמים אין לה קשר אמיתי לכתבה עצמה (השבוע: “מאבק הצהרונים” בלבד שמפנה לכתבה בעמוד 20 תחת הכותרת “מאבק הצהרונים נשא פרי”).

בהמשך, מתפתחת כאן תופעה בלתי מוסברת של כותבי הכתבות: דוברי הרשויות המקומיות המסוקרות בעיתון “זוכים” לקרדיט ככותבי הכתבות. מבחינה עיתונאית, כמעט ואין לזה אח ורע וכמעט ולא קיים. אצל “גפן המושבות” זה דווקא כן קורה ובכך הם ממשיכים קו שהחל עוד בתקופתו של העורך והבעלים הקודם של העיתון – שמעון שגיא. שגיא החליט בזמנו כי הדוברים יהיו כתובים בעיתון ככאלה (חלק עם התואר וחלק בלי) – כחלק משקיפות לקוראים. בפועל – הצעד גרם לבלבול ותקיפת הדוברים עצמם כאילו הם גם כתבי העיתון.

כך בשבוע החולף וקודם לכן, הלית שי, דוברת מועצת פרדס חנה-כרכור מתנוססת בכתבות שכתבה כמו אבי ברומברג – דובר מועצה אזורית חוף הכרמל,  אביעד שק – דובר מועצת זכרון יעקב, והילה אטיאס אלמגור – דוברת מועצת בנימינה-גבעת עדה. בדרך כלל, כך נהוג, בקרדיט שניתן להודעות לעיתונות שנשלחות למערכות עיתונים, נכתב שם של כתב המערכת או “המערכת” או לא נכתב קרדיט כלל. התחושה שניתנת בקוראי “גפן מגזין המושבות” היא כי דוברי המועצה בעצם הם שכירים של העיתון, עובדי העיתון לכל דבר כאשר כידוע – הם כלל לא קשורים אל העיתון, אלא מדבררים את המועצות שמעסיקות אותם.

לוגו “גפן-מגזין המושבות”

באשר לכתבות עצמן – נראה שההגהה בעיתון (לפחות במקרה הנ”ל) לוקה בחסר. קחו לדוגמא את הגיליון האחרון. בעמוד 18 פורסמה כתבה תחת הכותרת “הישגים מרשימים לספורטאים במכביה”. את הכתבה כתבה הלית שי, כלומר, היא נשלחה כהודעה לעיתונות מטעם מועצת פרדס חנה-כרכור. כבר הזכרנו את העניין. אלא שהכתבה עצמה, לאחר כותרת המשנה שלה מתחילה במילים “כמו כן…”. מתי לאחרונה נתקלתם בכתבה שמתחילה במילים “כמו כן”? הידיעה המקורית אגב – נשלחה על ידי הדוברת הלית שי בצורה תקנית – עם כותרת משנה ופתיח הכתוב היטב. הטעות אם כך, נעשתה בתהליך העברת המידע מהמייל אל עימוד העיתון – יש להעריך שבשגגה, אך בכל זאת-  זה נראה לא טוב.

אין די בהוצאת עיתון לציבור הרחב כדי להראות נוכחות, לקדם אג’נדה או לפרסם את עצמך. בעידן הנוכחי, בו כמות המידע זורמת באין מפריע, חשוב לסנן אותה, לערוך, לברר את האמת, לחקור, לשאול שאלות ולדעת להוציא לאור מוצר איכותי. וכדאי שעורכי המקומונים יבינו זאת.


דוברות – הון-שלטון-עיתון // הגר פרי יגור

הלית שי היא דוברת המועצה המקומית פרדס חנה כרכור. היא מועסקת במשרה חלקית ומפעם לפעם אתם רואים “כתבות” בשמה, ללא ציון תפקידה, כאילו היא כתבת העיתון, בעוד שמדובר בכתבת דוברות ממומנת מטעם המועצה. העיתונים המקומיים מדי פעם שוכחים לציין עובדה זו אז אני מזכירה להם… למה אני מזכירה להם ?! כי יש עניין שנקרא ‘הוגנות’, ‘גילוי נאות’, ‘שקיפות’… אגב, יש עיתונים שלוקחים את הודעת הדוברות, משנים בה כמה מילים ואז מציינים את שם כתב העיתון כאילו הדברים הובאו על ידו…

“כתבה הוגנת של עיתונאי ולא דובר, היתה מעלה את השאלה על תמיכת הרשות המקומית בספורטאיה” || הכתבה מתוך “גפן-מגזין המושבות” בסוף השבוע האחרון

ההבדל בין עיתונאי לדובר הוא גדול. בעוד העיתונאי עובד עבור אמצעי התקשורת, משתכר ממנו וכותב עבורו, כשאמצעי התקשורת נועד לספק מידע על המתרחש ולמלא פונקציה של ביקורת ופיקוח על השלטון – הדובר עובד עבור ארגון (שאיננו העיתון) משתכר ממנו וכותב מטעמו, כשמטרתו גם כן אספקת מידע על המתרחש, אך לאו דווקא כל המידע… וכמובן, נטול ביקורת עצמית. רק הטוב, כל הטוב ושום דבר מלבד הטוב שבארגון…

מקומונים, בשונה אולי מהעיתונות הארצית, מזמן חוטאים בהיותם דפי דיווח קנויים של הרשויות המקומיות ובעוד שהם תלויים בהכנסות מפרסום, והרשויות המקומיות מממנות לא מעט משטחי הפרסום… הרי שהמשחק מכור כמעט במלואו ולא ניתן לצפות לחופש עיתונות במובן הכי בסיסי של המושג – להבטיח את אי תלותו של העיתון בשלטון…

באופן דומה, דובר הרשות המקומית הפך לדובר ראש המועצה המקומית, כמו שהיועמ”ש של הרשות הוא בעצם של ראש הרשות, כמו שכל תפקיד סטטוטורי אחר הפך למשרת מדיניות הראש ולא הארגון… זו רעה חולה שפשתה בקרבנו וראויה לתיקון מהיסוד (אני מתכוונת לתקן זאת ברגע שתינתן לי הזכות).

ואם להדגים את הדברים, שימו לב לכתבה המצורפת. כתבה מטעם דוברת המועצה.

ראשית, מכל מאות המילים המופיעות בכתבה, #ההדגשה היא על הפסקה הנוגעת לראש המועצה… (לא לספורטאים נשואי הכתבה אלא לראש המועצה, זה שלא נמצא בתפקידו מזה חודשים אך מצויר כנושא המרכזי, המושא והלוואי…)

שנית, בכתבה מצויינים רק הספורטאים שנשלחו מטעם המתנ”ס המקומי… אך מה עם כל אותם הספורטאים שיצאו מפרדס חנה כרכור כחברים במשלחות ואיגודי ספורט אחרים ?! למה הם לא מוזכרים על שלל הישיגיהם ?!

ושלישית (וזה בחלקו מענה לפסקה הקודמת) – כתבה הוגנת של עיתונאי ולא דובר, היתה מעלה את השאלה על תמיכת הרשות המקומית בספורטאיה… והיתה מציינת שאין כזו… אבל דובר, במקרה הזה דוברת, מצטטת את ראש המועצה וסגנו, מחזיק תיק הספורט, המתגאים… בזמן שמרבית גאוותם נשענת על הישגים שהושגו למרות ועל אף היעדר תמיכתם.

שנים אני עוסקת בדוברות והסברה ברשויות מקומיות. אני מכירה את הנימים הכי קטנים של המנגנון הזה ואני קובעת – שיכול ואפשר וצריך שיהיה אחרת !! ולגופו של ספורט ובכלל תרבות בוודאי ובוודאי שיכול ואפשר וצריך שיהיה אחרת !! ועד שאוכל… מציעה שנהיה כולנו ביקורתיים במקום שבעלי התפקיד הזה שכחו את מקומם…

  • הגר פרי-יגור היא חברת מועצת פרדס חנה-כרכור. הטור פורסם בדף הפייסבוק של פרי-יגור בסוף השבוע האחרון

Comments are closed.