אמש (רביעי) התקיים טקס סיום קורס טיס מספר 181 בבסיס חצרים, בו הוענקו כנפי טיסה לבוגרים ביניהם שניים מתושבי המועצה האזורית חוף הכרמל: סגן י’, תושב המועצה וסגן י’, תושב קיסריה.
הטקס התקיים במעמד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון בני גנץ, ראש המטה הכללי רב-אלוף אביב כוכבי, מפקד חיל האוויר אלוף עמיקם נורקין ומשפחות הבוגרים.
את קורס הטיס סיימו השנה 39 חניכים, 37 בנים ושתי בנות. הבוגרים עברו קורס מורכב שנמשך שלוש שנים, במהלכו התמקצעו בכלי הטיס השונים וסיימו תואר אקדמי. הבוגרים שיובילו את הפעילות המבצעית של חיל האוויר בשנים הבאות הוכשרו להוות את חוד החנית המבצעית והאסטרטגית של צה״ל.
מסדר הכנפיים נערך השנה בסימן ״דמות הלוחם האווירי״. הדור הנוכחי של לוחמי האוויר מאופיין באומץ לב וחיבור לחברה הישראלית, תוך התמקצעות ביכולות טכנולוגיות מתקדמות, קבלת החלטות והתמודדות עם תרחישי העת הנוכחית בצורה הטובה ביותר. צוותי האוויר מונעים משליחות עמוקה למטרת שמירה על בטחון מדינת ישראל, ומודעים לסיכונים בהשלמת משימה זו.
בשל הנגיף קורונה, התקיים טקס הסיום באופן מצומצם, תוך הכנה מוקדמת ואמצעי זהירות. המופע האווירי הותאם, נוכחות המשפחות צומצמה והטקס שודר ב-LIVE בפלטפורמות צה״ל וחיל-האוויר כדי לאפשר לקרובי מסיימי קורס הטיס לצפות מרחוק ולהתרגש עם יקיריהם.
סגן י’, מהמועצה האזורית חוף הכרמל: “היה מעונן, וכשנתנו לנו את האישור להמריא זו היתה חוויה מטורפת”
סגן י’ (21), גר בעברו שנתיים בטורונטו עם משפחתו כי אביו נסע לשם כמשלחת התמחות. כיום מתגורר במועצה אזורית חוף הכרמל עם משפחתו. אביו, י’ בן 48, הוא מנהל מחלקה אורתופדית ואמו ל’ בת 47, היא עורכת דין. בן דודו מסיים קורס חובלים ביוני 2021, ודוד של אבא שלו, שלמה, היה טייס קרב במלחמת יום כיפור ואף היה בקורס טיס יחד עם דן חלוץ.
למפגש מח”א עם משפיעים י’ מזמין את סבא שלו, שתמך בו לאורך כל הקורס, ב’, נכה צה”ל, שקיבל צל”ש כששירת במלחמת ההתשה כקצין בתותחנים. כשברוך היה במוצב עם הלוחמים שלו אחד מהחיילים שלו דרך על מוקש, בתגובה הוא ירד לעזור לו אך דרך גם הוא על מוקש.
כאשר ניסו לעזור לו, התעקש להישאר אחרון כדי שיעזרו קודם לחיילים שלו לפני שיעזרו לו. את הסיפור המלא סיפר לכלל חניכי הקורס בשבת חינוך בביתו של י’.
לי’ 3 אחים, אחת בת 18, מתגייסת בינואר הקרוב לטיס, אח נוסף בן 16, ואחות קטנה בת 11. י’ היה שחיין תחרותי שהשתתף בתחרויות באליפות הארץ ובתחרויות בחו”ל, אוהב לגלוש גלישת קייט וגלים ואף עסק כמדריך גלישה. בתיכון הרחיב במגמות ביולוגיה וכימיה.
י’ לא תמיד רצה להיות צ”א, זו כן הייתה אחת מהאופציות שחשב עליהן אך לא “החלום”. בסוף התגלגל והגיע לסיום הקורס. י’ לא זוכר אירוע ספציפי בו הבין כי התאהב במקצוע אך עם הזמן הבין כמה שהקורס זה מקום טוב, מאתגר ומעניין.
את הקורס מסיים איתו סגן ע’ ממגמת תובלה, איתו היה בשכבה בתיכון וסגן י’ ממגמת קרב שנמצא איתו באותה המועצה האזורית. י’ מספר כי כאשר עבר את ההסבה לנווטי קרב כשהיה בראשוני קרב חשב שאולי בסוף הקורס לא מתאים לו כמו שחשב. אבל לאחר ששוחרר הביתה לחשוב כמה ימים והתייעץ עם החברים, המשפחה ומפקדים, הבין שלפרוש זו פעולה שמונעת מאגו לכן החליט להשאר.
גם המילואימניק שליווה את י’, תא”ל במיל’ אודי זהר, היה טייס קרב הרבה שנים עד שגילו לו סכרת והסיבו אותו לנווטי קרב, דבר החיבר בין השניים. י’ מספר על אודי כבן אדם עם המון ניסיון השומר איתו על קשר הדוק דרך הודעות ועוזר לו המון.
לפני שי’ התגייס לטיס לא כל כך הכיר את הקורס, אבל חשב שיהיו איתו אנשים טובים, והיה בטוח שכולם (כולל עצמו) עפים בשלב הצ’קים. חברו מהקורס, סגן ע’ ממגמת קרב, ישן איתו באוהל מהשלב הראשון, עשה איתו את אותו התואר, השניים מעולם לא חשבו שיסיימו את הקורס, והיום הם מסיימים ביחד.
מבחינה חברתית מספר שיש תמיכה אחד בשני והתחרותיות שקיימת היא תחרותיות בריאה שקיימת בעיקר בשלבים המערבים טיסה. לגבי שילוב נשים בקורס י’ מספר כי הוא מרגיש שיש מאמץ רחב מאוד לשילוב נשים באמצעות דרכים כמו כנסי עידוד גיוס.
“כל הכבוד להן שהן מסיימות, הקורס שלהן יותר קשה מבחינה חברתית – הן 2 בנות, הן חלק מהקבוצה אבל הן בחדרים נפרדים וזה אוטומטית פחות קל כי יש פחות בנות מבנים”.
אחת החוויות הזכורות לי’ במיוחד היא הפעם הראשונה שטס לבד בעננים. בשלב הראשוני, “חיכינו כולנו להמראה, דיווחו בקשר שהיה מזג אוויר מעונן וכשנתנו לנו את האישור להמריא זו היתה חוויה מטורפת”. באותו ההקשר הוא מוסיף כי גם המסדר הוא לאו דווקא עבור מי שמסיים אותו, אלא עבור החברה כולה כגאווה לאומית ולכן “זה מסדר שחשוב לעשות”.
“עד שהתגייסתי לא עשיתי מספיק לחברה אלא עשיתי בעיקר בשביל עצמי והקורס מאוד פתח לי את הראיה ולימד אותי לתרום לציבור. לא יודע בדיוק איך אבל זה קרה..” היום י’ מסיים את הקורס עם תואר בניהול מערכות מידע ומסכם את הקורס כשלוש שנים ארוכות אבל סה”כ כחוויה טובה. למסדר מתוכננים הגעתם של משפחתו וחבריו.
סגן י’ מקיסריה: “אפשר לעשות הכל כשאנחנו פועלים”
סגן י’ (21) מתגורר בקיסריה עם משפחתו. לי’ בת זוג, קצינת הדרכה, אח בן 26 מדריך טיסה בטייסת 102, בעבר טס בטייסת 101 והתפקיד הבא שלו הוא סמ”ט ב253. אחות גדולה בת 30. הוריו של יואב הם רופאים בהלל יפה, לכן כחלק מפרויקט של חילופי רופאים בקליפורניה י’ גר במשך חצי שנה בארצות הברית.
בזמנו החופשי הוא אוהב לשחק כדורסל וללכת לים, בתיכון הרחיב תאטרון ומדעי ההנדסה. לי’ לא היה חלום ספציפי להיות טייס אבל הוא הכיר את העולם דרך אח שלו. הוא בחר להגיע לקורס כדי למצות את היכולות שלו, לאתגר את עצמו וכדי למצוא מקום משמעותי בו יוכל לשרת.
י מספר: “רציתי למצות את היכולות שלי, לאתגר את עצמי ולמצוא מקום משמעותי”. תחילה עוד במיונים י’ שאף להיות טייס קרב שאף להצליח. אך הבין רק בסוף השלב ראשוני שהוא באמת רוצה להיות בצוות אוויר – האתגר והאינטנסיביות משכו אותו. “כשאתה עולה על מטוס אתה נמצא שם לבד, אבל מצד שני אתה מרגיש את הקבוצתיות עדיין”. לא היו רגעים בהם רצה לפרוש מהקורס, אך כשהיה לו קשה בקורס הוא פנה למשפחה, ובעיקר לאחיו כשזה אשר מבין בטיסה.
חוויה שזכורה ל י׳ מהקורס היא הסולו הראשוני: “זו תחושה שעכשיו זה בידיים שלך”. חיל האוויר משפיע לדעתו במיוחד בתקופה הזו ביצירת תחושת ביטחון: “אפשר לעשות הכל כשאנחנו פועלים”. הוא מסכם 3 שנים בקורס כמאתגרות, הוא התפתח והשתנה עם הדרך והכיר חברים לחיים.
