לירן טטרו | 28.1.25 | 20:11
א', תושב קיבוץ רגבים ובעל נכס בשכונת 'אור ים' באור עקיבא, הגיש לפני מספר חודשים תביעה נגד עיריית אור עקיבא בסך 20,000 ש"ח. א' טוען כי העירייה פעלה באופן לא סביר ולא מוצדק בכך שהטילה עיקול על חשבונו ללא התראה מוקדמת, דבר שגרם לו לנזקים כספיים ונפשיים.
על פי כתב התביעה, ב-5 באוגוסט 2024 קיבלה אשתו של א' דרישת תשלום ארנונה מהעירייה לדירה בבעלותם באיילות השדה, אף שלא התקבלה כל התראה מוקדמת בנושא. שלושה ימים לאחר מכן, דיירו של התובע הגיע להסדיר את חלקו בתשלום, אך נושא החיוב עדיין נותר לא ברור.
ב-11 באוגוסט פנה א' לעירייה במייל בנוגע לשני נושאים: חיוב מים חריג ודרישת ארנונה לתקופה שבה אירח מפונים מהצפון בשל המצב הביטחוני. לדבריו, כעבור יום קיבל מענה מנציגת העירייה, שהפנתה אותו לטיפול בנושא המים אך דחתה את בקשתו להנחה בארנונה.
למרות חילופי הדברים, ב-15 באוגוסט, שלושה ימים בלבד לאחר תחילת ההתכתבות עם העירייה, גילה א' כי הוטל עיקול על חשבונו, וזאת למרות שדרישת התשלום נשלחה מלכתחילה על שם אשתו. העיקול גרם לו, לדבריו, לנזקים כלכליים ולפגיעה בשמו הטוב בבנק, מה שאילץ אותו לשלם את החוב מיידית.
התובע מדגיש כי אף ששילם את החוב, העיקול נותר בתוקף למשך זמן נוסף, דבר שהעמיד אותו במצב בעייתי מול הבנק ופגע באמינותו הפיננסית. עוד טוען א' כי הטיפול הלקוי מצד העירייה גרם לו לעוגמת נפש משמעותית וללחץ נפשי כבד.
בכתב התביעה דרש א' פיצוי כספי על הפגיעה בשמו הטוב, הנזק הכספי שנגרם לו, והסבל שחווה בעקבות ההתנהלות של העירייה. כמו כן, הוא מציין את חוסר ההתאמה בין ההתראה שנשלחה לאשתו לבין העיקול שבוצע על חשבונו, תוך שהוא מצרף לתביעה מסמכים שונים, לרבות התכתבויות עם העירייה, קבלות על תשלומים ומסמכים נוספים התומכים בטענותיו.
עיריית אור עקיבא הגישה בתיק כתב הגנה. שם היא טוענת כי התובע ואשתו קיבלו דרישה לתשלום חוב בסך 6,652 ש"ח, שנצבר בגין אי-תשלום ארנונה ומים עבור התקופה שבין דצמבר 2023 לפברואר 2024. על פי תלונה שהגיש התובע לנציב תלונות הציבור, הוא עצמו הודה כי הדרישה התקבלה ב-5 באוגוסט 2024, כך שלא ניתן לטעון כי העיקול הוטל ללא התראה מוקדמת.
העירייה מציינת כי לראשונה, רק ב-8 באוגוסט 2024, הודיעו התובע ואשתו לעירייה כי השכירו את הדירה וכי חלק מהחוב נוגע לשוכר. באותו יום הגיע השוכר להסדיר את חלקו בחוב הארנונה, אך לאחר התשלום נותר חוב של 3,477.2 ש"ח שהיה על התובע ואשתו לשלם. העירייה אף העניקה להם פטור חלקי על חוב קודם בגין נכס ריק, מתוך גמישות ולפנים משורת הדין.
עוד נטען בכתב ההגנה ב-8 באוגוסט 2024 פנה התובע לפקידת הגבייה בעירייה, וביקש לקבל פטור מארנונה עבור התקופה שבה אירח מפונים מהצפון. העירייה השיבה כי הפטור ניתן למפונים עצמם בגין הדירה שפינו, ולא למי שאירח אותם, ולכן התובע מחויב בתשלום. כמו כן, התובע ביקש לבדוק את חיוב המים הגבוה, ונאמר לו לפנות לפקידה אחרת בשם שרה, אך הוא לא עשה זאת.
בעירייה טוענים כי לאחר שהתובע לא שילם את חובו גם לאחר מענה העירייה, ובחלוף שלושה ימים נוספים, ב-14 באוגוסט 2024 הוטל עיקול על חשבונו, בהתאם להודעה שהופיעה בדרישת התשלום שקיבל. העירייה מדגישה כי דרישת התשלום נשאה אזהרה מפורשת, באותיות אדומות, המציינת כי אם החוב לא ישולם – יינקטו הליכי גבייה ללא התראה נוספת.
עוד נטען לאחר שהתובע שילם את חובו ב-15 באוגוסט 2024, פעלה העירייה להסרת העיקול, וזה אכן הוסר תוך זמן קצר. בעקבות זאת, גם נציב תלונות הציבור סיים את הטיפול בפנייתו של התובע, מה שמוכיח כי העירייה פעלה כשורה ובהתאם לנהלים.
העירייה טוענת כי ככל שנגרמה לתובע פגיעה בשמו הטוב בבנק או עוגמת נפש, הרי שהדבר נובע ממחדליו שלו, מאחר שלא שילם את חובו בזמן ולא פנה לבדוק את חיוב המים כפי שהומלץ לו. "העירייה פעלה בהתאם לחוקי הגבייה ואין לה אחריות לנזק כלשהו שהתובע טוען לו."
התיק שנידון בבית המשפט השלום בחדרה, נשלח לגישור, דרך המרכז לגישור קהילתי אור עקיבא בחודש דצמבר. לאחר ההליך הגיעו הצדדים להסכמה כי הנתבעת – העירייה, תשלם לתובע 1,500 ש"ח על מנת להגיע לסיום התיק מחוץ לבית המשפט. "הצדדים נפרדו ברוח טובה ובלחיצת יד", נכתב בהסכם הפשרה.
