משפחות רבות בישראל לא מצליחות “לגמור את החודש”, והשאלה מה הוביל אותם לגובה מינוס שמידי חודש רק גדל.
מנגד הבנקים מזהים את הגידול במינוס ומציעים למשקי הבית הלוואות ברגע(בלחיצת כפתור באינטרנט), המתומחרות לרוב בריביות גבוהות, וזאת במטרה “לסגור את המינוס”, ובידיעה שעדין משקי הבית התנהלו לא נכון ושוב יצטרכו לידיי הלוואה.
מתוך ניסיון אישי של אלו שנטלו הלוואות כאלו או אחרות, אתם יודעים שההלוואות הללו לא יוציאו אתכם מהמינוס, אלא רק יגרמו לכם שאשראי הבנקאי (או דרך כרטיסי אשראי) יהיה כמו כדור שלג שילך ויגדל עד למצב של איבוד שליטה וחוסר אונים מול המינוס שגדל.
בוחנים את התא המשפחתי
בתחילת תהליך ייעוץ כלכלי שמבצע משרדנו, אנו בוחנים את הוצאות התא המשפחתי, פילוח סוגי ההוצאות, סך הכנסות והתנהלות המשפחה. בפרט אנו מנתחים באלו אמצעים התא משפחתי משלם על צריכתו: מה סכום המזומן שמוציא כל חודש מהכספומט, מה הסכום הכולל שנצרך דרך כרטיסי אשראי ומה הסכום הנצרך בדרך של “פיזור צקים ” וזאת מידיי חודש בחודשו.
כל פעם אני מופתעת מחדש, מהתשובה שמשיבים לי המשפחות על שאלתי: “לערכתכם מה הסכום הכולל שאתם מוציאים מידי חודש דרך כרטיסי אשראי, מזומן וצקים. התשובה שאני נענת לה שונה שנות אור מהסכום שהתא המשפחתי מוציא בפועל. שוני זה נובע מחוסר מודעות! אנו חיים בסביבה מפתה לשימוש בכרטיסי אשראי ופריסת תשלומים.
לכל תא משפחתי מספר כרטיסי אשראי: אחד של הבנק בו מתנהל העובר ושב, אחד של סופר פארם, שופר- סל, של ארגון המורים, כרטיס חבר, כרטיס מיפעל הפיס ועוד… ושאני שואלת למה להחזיק כל כך הרבה כרטיסי אשראי? התשובה שמשיבים לי המשפחות שעוברות תהליך של ייעוץ כלכלי: “סיבה פשוטה שבכל כרטיס יש הנחות גדולות לחברי הכרטיס וחוץ מלהשתמש פעם ב… לרכישת הטבה, אני ממש לא משתמש בכרטיס”.
ואז אני מנתחת את השימוש בכרטיסי האשראי ומוצאת שהשימוש בפועל אינו רק למימוש הטבות של חברי הכרטיס, אלא לצריכה חופשית כגון: בגדים, סופר, חופשה ועוד…
ותחשבו, זו התוצאה שאני מקבלת מניתוח של כל כרטיס אשראי. ..ולא בכדי, המדיניות של טובי הכלכלנים במשרד האוצר ובבנק ישראל מובילה אותנו לצרוך הרבה יותר ממה שנדרש לנו בפועל. כך אנו צורכים יותר ויותר וזה המניע הכלכלי של המשק. לראיה ראשונה, מדיניות הלוחמה “בכסף השחור”, על ידי הגבלת סכום המזומן שמשק הבית יכול להחזיק במזומן ולשלם עימו לבעלי מקצוע ועוד…. מגדיל את השימוש בכרטיסי אשראי שמונע בחוסר מודעות מוחלטת, ובכך אנו צורכים יותר ומניעים יותר את הכלכלה. ראיה שנייה, כל תקופה כלי התקשורת מדווחים שמשקי הבית שוברים שיא ברכישות דרך כרטיס אשראי!
התחושה של פריסת תשלומים, נובעת מההיבט הפסיכולוגי, שמניע אותנו לדחייה. טבע האדם לדחות דברים!!! הדחייה גורמת לסוג של שיחרור. הבעיה שהשיחרור הזה, הוא זמני. מדוע? כל חודש נדרש בעל כרטיס האשראי לתשלום הנובע מצריכה של כמה חודשים לפני כן, כבר שכחנו שקנינו מוצר זה או אחר או כבר הסתיימה לה ממזמן הפקת ההנאה מהמוצר, אבל אנחנו ממשיכים לשלם והופכים להיות סוג של “מכורים לפריסת תשלומים”.
בפועל אין אפקט לפריסה, ולמה? כי כל חודש מצטבר תשלום של חודשים עברו שמסתכמים בסכומים לא מבוטלים, במונחי אלפי שקלים.
כרטיס אשראי? אאוט!
לכן למשפחות שעוברות הליך להבראה כלכלית אני ממליצה, לא להשתמש בכרטיס אשראי מחוץ לבית, כלומר ניתן להשתמש בכרטיס אשראי (תוך צימצום למינימום במספר כרטיסי אשראי שברשותם) ולהשתמש בכרטיס אשראי רק לתשלומי הוראות קבע כגון: חשמל, מים, ביטוחים, תקשורת ועוד. כרטיס אשראי זה לא יהיה בארנק אלא הוא יונח בבית.
אבל מה עושים אם לא מסתובבים עם כרטיס אשראי בארנק? מוציאים מזומן פעם בשבוע. מידיי כל שבוע מקצים סכום מזומן קבוע שנבחן ונקבע לפי צרכי התא המשפחתי (נדרש ניתוח של כל תא משפחתי מה סכום הצריכה המיועדת לאותו שבוע בלבד. בצעו ניתוח אישי ואל תגזימו!!)
אחדד שהסכום שיש להוציא הוא רק לאותו שבוע בלבד. כך יש להתנהל משבוע לשבוע, ותאמינו לי הזמן עובר מהר.
הרבה תכניות לייעוץ לכלכלת המשפחה ממליצים להוציא כסף פעם בחודש ולדעתי, הישראלים לא בנויים לניהול ומחשבה ארוכת טווח. לכן הרבה משפחות שמגיעות אלנו לייעוץ, מגיעות בתחושה פסימית, שמתוך ניסיון אישי שלהם, שייעוץ הכלכלי שביצעו בעבר לא צלח לטווח ארוך.
זה מייאש. אבל אם ההתנהלות הכלכלית היא לטווח קצר- שבוע בלבד, מוציאים כסף מידיי שבוע לאותו שבוע בלבד, כפונקציה של בחינת ההוצאות השוטפות ומחלקים כסף זה למעטפות, ההתנהלות הרבה יותר חכמה.
לא נדרש לבצע רשומות או לשמור קבלות, אלא הסכום שנכנס למעטפה, רק אותו “מבזבזים”. נדרש לנתח את ההוצאות ולתחום אותם לשלוש מעטפות בלבד!
הרבה לקוחות מספרים לי שתוך כדי תהליך, התהליך גרם להם להעריך את הבגדים שרכשו, את ההופעה שהם שראו או את החופשה המשפחתית, אפילו החשק לנשנש אוכל ירד משמעותי. מה שבעבר לא חשו, אלא רק היו כל הזמן עסוקים “בדבר הבא”.
משפחות רבות שעברו ייעוץ לכלכלת המשפחה, ולאחר ניתוח וייעוץ כלכלי אישי, הרגישו כבר אחרי כחודש כיצד הצריכה של התא המשפחתי מצטמצמת משמעותית ללא הרגשה של מגבלה (הצריכה הופכת להיות חכמה ומודעת יותר), ואיך המינוס מצטמצם ועם הטווח הלא רחוק הופך להיות ממינוס לפלוס.
* אין לראות באמור בטור משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות אישיות לקורא ספציפי זה או אחר. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.
