תמי לבני צור, בת 37 מזכרון יעקב, הייתה בשבוע 37 להריונה השלישי, כאשר החלה לפתע להרגיש כאבי בטן חזקים. היא נשכבה לנוח על הספה בתקווה שיחלפו, אך הכאבים הלכו והתגברו, לוו בסחרחורות וזיעה קרה והיא איבדה את הכרתה למספר רגעים. בעלה מאיר, הזמין מיד אמבולנס שהוביל אותה היישר לחדר מיון יולדות במרכז הרפואי הלל יפה.

בבדיקת האולטרסאונד אבחנו הרופאים כי ישנה ירידה בדופק העובר והוחלט להעבירה מידית לחדר ניתוח. גילה פנחס, המיילדת שקיבלה אותה בחדר מיון יחד עם המיילדת עביר איסמעיל, משחזרת: “תמי הגיעה עם כאבי בטן חזקים, שטופה בזיעה קרה, חיוורת, עם ערכי לחץ דם ודופק נמוכים, בטן תפוחה וכואבת, שבקושי הסכימה שנבצע בדיקת אולטרסאונד. נגעתי בה והרגשתי שהיא קפואה. היא הייתה במצב של שוק. חששתי שמדובר בקרע ברחם ומיד הזעקתי את הצוות הרפואי לחדר הניתוח”.

תוך 7 דקות בלבד מאז הגעתה לבית החולים, נותחה תמי בניתוח קיסרי חירום והתינוק חולץ במהרה עם דופק נמוך מאוד. הרופאים החלו לבצע בו פעולות החייאה והוא הועבר במצב יציב להמשך טיפול בפגייה.

ד”ר חיים דוד, מנהל מחלקת יולדות וחדרי לידה, שניתח את תמי יחד עם ד”ר מילנה גלמן, מספר: ” “כבר בפתיחת הבטן אבחנו בקרע גדול ברחם שממשיך לדמם לצד קרשי דם רבים בחלל הבטן. לאחר חילוץ העובר אבחנו גם בשליה נעוצה שלא ניתן להוציאה, ושגרמה אף היא לדימום ניכר. תמי איבדה מעל 5 ליטר דם ונאלצנו לתת לה 14 מוצרי דם”.

לחדר הניתוח הוזעקו גם מנהל אגף נשים ויולדות, פרופ’ מוטי חלק, מנהל מחלקת נשים וגינקואונקולוגיה, פרופ’ אילן ברוכים וד”ר ג’וניה עאמר אלשיך, רופאה בכירה ביחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת אגן, אשר הצליחו לעצור את הדימום. “תמי הייתה במצב מסכן חיים. היא סבלה מדימום מוגבר בלתי פוסק, מה שחייב אותנו לבצע כריתת רחם על מנת לעצור את הדימום ולהציל את חייה”, מציין פרופ’ ברוכים.

הניתוח עבר בהצלחה ותמי אושפזה במחלקת יולדות. התינוק, שנולד במשקל 2.650, אושפז להמשך טיפול והשגחה בפגייה של בית החולים. השניים חשים בטוב וצפויים להשתחרר הביתה בימים הקרובים.

תמי משחזרת: “התחלתי להרגיש כאב בטן שהלך והחמיר עם תחושת סחרחורת ועילפון. אני זוכרת שכל הדרך סירבתי שיגעו לי בבטן ורק איחלתי להגיע כבר לחדר ניתוח כדי ללדת. לא תיארתי לעצמי שאני במצב מסכן חיים. למזלי, הצוות הרפואי ב”הלל יפה” פעל במהירות, במקצועיות וללא היסוס ומיד הכניס אותי לחדר ניתוח, חילץ את התינוק שהיה במצוקה והציל את חיי. אין לי מילים כדי להודות על כך”.