בוריס קוסינובסקי, ראש אגף שפ”ע (שיפור-פני-העיר) בעיריית חדרה, הגיש בשבוע האחרון תביעת לשון הרע נגד חבר מועצת העיר צ’יקו וקנין על סך 200 אלף שקלים.

את התביעה הגיש לבית המשפט השלום בחדרה עו”ד בן קרפל. על פי כתב התביעה, “וקנין קיבל החלטה לחסל את היקר בנכסי התובע, שמו הטוב”. עוד נכתב: “ההחלטה התקבלה ב-29.5.23, עת הנתבע (וקנין) דרש מהתובע (קוסינובסקי) לרתום את משאבי העירייה לטובת טיפול בשטח פרטי שלנתבע יש זיקה אליו, והתובע סירב.

“וקנין הבטיח שהסירוב לא ישתלם, וקיים. בתוך שעות וקנין יצא למתקפת דיבה חמורה ושקרית, שכללה חמישה פרסומים בתפוצה אדירה. במסגרת מסע השיימינג וההסתה, וקנין תיאר את התובע – בפני ציבור ענק – כנבל מרושע, איש זדוני ושיכור מכוח, שעוסק בתכנון מזימות חמורות שכוללות פגיעה ישירה בנבחרי-ציבור;

“כעבריין טוהר-מידות שניצל לרעה ובאופן חמור את כוח תפקידו הציבורי כדי לחסל חשבונות אישיים ולפגוע בתושבים תמימים; כעובד- ציבור לא מקצועי שאינו מבצע את עבודתו, ובמקום זאת עוסק בסימון מטרות פוליטיות וחיסולן; וכמי שכעניין שבעובדה מחביא שלדים רבים בארון מעלליו”.

בכתב התביעה מצוין כי בפרסום האחרון, שבגינו הוגשה תביעת הדיבה, “וקנין הרחיק-לכת ופרסם כי התובע הוא אדם כה בזוי עד כדי שראש-העיר הסכים להתחייב, כביכול בהסכם קואליציוני, להעביר את התובע מתפקידו המקצועי, בתמורה לכניסת הנתבע לקואליציה.

“או בעברית: לפי פרסומי וקנין – שכפי שיסתבר קשה להאמין למילה שיוצאת את פיו – נכרתה עסקת שוחד שתכליתה לסלק את התובע מתפקידו כראש-אגף בעיריית חדרה. ואת זה וקנין בעצמו פרסם, כמי שטוען שהוא צד לעסקה. קשה להאמין, אך כך בדיוק”.

עוד נכתב בתביעה: “את כל אלו ועוד, וקנין פרסם בלשון פסקנית ונחרצת המתיימרת לתאר מציאות עובדתית שהתרחשה באמת. והכל – שקר וכזב. למרות הפגיעה הקיצונית, התובע – שהקדיש את חייו לשירות ציבורי ובוודאי אינו מחפש מלחמות – לא מיהר אל בית-המשפט; קודם לכן, הוא פנה אל הנתבע בדרישה לתקן את הנזקים האדירים שגרם.

“אך וקנין – שמעוניין לפגוע בתובע בכל מחיר – הקשה עורף. בתוך-כך, וקנין לא הותיר לתובע אלא לפנות אל בית-משפט נכבד זה ולדרוש את המובן: את שמו הטוב בחזרה, ואת הפיצוי בעד הפגיעה הזדונית שסבל”.

קוסינובסקי , באמצעות עורך דינו, דורש מוקנין פיצוי כספי של 200 אלף שקלים “בלבד”, זאת “בשל הכרת המגמה הפסוקה ואף משיקולי אגרה”. עוד נכתב כי על כל פרסום בנפרד, ואלה הם חמישה במספר כאמור, ניתן לתבוע “160 אלף ש”ח ללא הוכחת נזק, בעד כל פרסום לשון הרע שהופץ בגנותו בזדון. בהתאם, בעד חמישה פרסומי לשון הרע שהנתבע הפיץ בזדון, התובע זכאי לתבוע עד סך כ-800 אלף שקלים ללא הוכחת נזק; זו תקרת הפיצוי הסטטוטורי בזיקה להוראות לחוק איסור לשון הרע”.
כתב הגנה בתיק טרם הוגש.