שר הפנים משה ארבל הודיע (4.12) כי הבחירות המקומיות ברוב הארץ תתקיימנה בתאריך 30.1.24. ביישובים שפונו בעקבות מלחמת “חרבות ברזל”, יתקיימו הבחירות רק חמישה חודשים אחרי שיחזרו התושבים.
עוד קודם לכן, (16.11) נשלחה פנייה לשר הפנים, משה ארבל, מפורום ה-15 של הרשויות הגדולות והמובילות בישראל (בניהן חדרה), בהובלת יו”ר השלטון המקומי, חיים ביבס וביחד עם עוד כ-105 ראשי רשויות מקומיות בדרישה לקיים את הבחירות ברשויות המקומיות בתאריך החדש שנקבע בעקבות המלחמה מבלי לדחות שוב.
הפורום דורש לקיים את הבחירות ב-30.1.24 – ולא לממש את האופציה לדחייה נוספת שלהן ל-27.2.24. במכתב לשר הפנים, משה ארבל, נכתב כי מאז ההחלטה לדחות את הבחירות עם פרוץ המלחמה, רבות מהרשויות בעצם במצב של קיפאון, כאשר ידי ראש הרשות מנועות מלהוביל היערכות לשגרה החדשה לאורך זמן וכן לא ניתן לקיים פעולות שיקומיות משמעותיות ברשויות בעקבות המלחמה.
ואולם, הערכות זהירות מציינות כי השר ארבל לא יקבל את מכתב ה-15 והבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו לכל המוקדם ב-27.2.24, ועשויות אף להידחות בחודשים נוספים בהתאם למצב המלחמה והמצב הפוליטי הרעוע בתקופה זו בפן הארצי.
נזכיר כי ב-23.10 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ”ד 2023. בקריאה השלישית תמכו בהצעה 17 חברי כנסת ללא מתנגדים.
“הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות צפויות להיערך ביום ט”ז בחשוון התשפ”ד, 31 באוקטובר 2023. מדובר בבחירות למועצות ולראשות העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות ולוועדים המקומיים. על רקע מצב המלחמה בו מצויה מדינת ישראל, והקשיים בקיום מערכת בחירות במהלך התקופה האמורה, מוצע לדחות את מועד הבחירות”, נכתב בתזכיר החוק.
הצעת החוק קובעת כי הבחירות שנועדו להתקיים ביום ט”ז בחשוון התשפ”ד (31.10.23), נידחות בשלושה חודשים והן יתקיימו ביום כ’ בשבט התשפ”ד (30.1.24). עם זאת, הממשלה רשאית בצו, אם לדעתה התקיימו נסיבות מיוחדות ולאחר המלצת ועדת הפנים והגנת הסביבה ברוב של שלושה רבעים מחבריה, ובאישור הכנסת, לדחות את המועד החדש בחודש נוסף ליום י”ח באדר א’ התשפ”ד (27.2.24) ובלבד שהצו יובא להמלצת ועדת הפנים והגנת הסביבה עד 30 ימים לפני מועד הבחירות החדש. על פי הצעת החוק, כל הפעולות וההחלטות שנעשו עד כה לקראת הבחירות יעמדו בתוקפן.
מהצעת החוק פוצל סעיף 3 העוסק בדרכי תעמולה והוא יובא בשבוע הבא לוועדת הפנים להכנה לקריאה שניה ושלישית ויכלול בין היתר את כל הסוגיות שנגזרות מדחיית הבחירות, כגון מקדמות למועמדים מטעם המדינה, חל”ת או פיטורים של מועמדים שהיו עובדי מדינה, הגדלת תקרת ההוצאות ועוד.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: “על הקשיים שבקיום בחירות בעת מלחמה, אשר הולמים עד מאוד את המצב הנוכחי במדינה, ראו בג”ץ 360/09 רכס נ’ שר הפנים, פס’ 18: “בעיתות של מלחמה או מבצע צבאי רב־מימדים עשויים, בתנאים מסוימים, לשמש עילה מוצדקת לדחיית מועד בחירות – בין כלליות ובין מקומיות. קיום מצב חירום, שבו חלק משמעותי מן העם מגוייס לצבא, והחלק האחר בעורף נתון לאימת מתקפות האויב, עלול לגרום למצב שבו יקשה לקיים הליך בחירות דמוקרטי אשר ישיג את עיקרי תכליותיו.
בגדר קושי זה, ייתכן מצב שבו הבוחר לא יוכל להגשים במלואה את זכותו לבחור, למשל מן הטעם שהגישה לקלפיות תהא כרוכה בסיכון חיים שבגללו בוחרים רבים יעדיפו שלא להצביע ולא להעמיד את חייהם בסכנה. ייתכן אף מצב שבו המגוייסים לצבא לא יוכלו להגשים הלכה למעשה את זכותם להצביע בשל מעורבותם במבצע הצבאי, ובשל ריחוק מקום הקלפיות שאינו בר־השגה מבחינתם.”
נוסף על שיקולים אלה, קיימים קשיים מעשיים וטכניים בנוגע לקיום מערכת בחירות סדורה בעת מלחמה. הרשויות המקומיות נדרשות למקד את פעולתן ולהפנות את כל משאביהן להתמודדות עם מצב המלחמה ועם האתגרים הרבים המונחים לפתחן, ואין ביכולתן להתמודד עם הנדרש לצורך ארגון מערכת הבחירות. גם בפני גורמי המדינה ניצבים קשיים בעניין היכולת הארגונית והמעשית לניהול הבחירות, כאשר הם נדרשים בימים אלה לבצע מכלול פעולות חיוניות במסגרת התמודדות המדינה עם האתגרים העומדים בפניה”.
