המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור תובעת זוג תושבים משכונת נווה אפריים במושבה, לסילוק והריסה של גדר ומבנה פח שנבנו לטענתה באופן לא חוקי לכאורה על שטח ציבורי, המיועד להקמת דרך לרווחת הציבור. במרכזה של התביעה, אשר הוגשה לאחרונה לבית המשפט השלום בחדרה, מקרקעין בבעלות הנתבעים עליו הוקמו מדרגות, שביל, גדר בנויה וגדר מרשת ללא היתר לכאורה ואשר כעת הם נדרשים לפנותם ולהתאימם לאור הקמת דרך ציבורית במקום.
על פי כתב התביעה, הנתבעים הינם תושבי המועצה, בעלי המקרקעין משנת 1977, בעוד המועצה הינה הבעלים של מקרקעין סמוך. בשנת 1977 הופק היתר בנייה על שם הנתבע, אשר אינו כולל היתר לגדרות – לטענת המועצה. משמע כי אלו לא התבקשו ולא סומנו במפה שהוגשה להיתר ולחילופין לא אושרו לכאורה.
כעת, מתכוונת המועצה לסלול רחוב בתחום הדרך לרווחת התושבים, ועל כן ביום 9.5.2021 שיגר מהנדס המועצה אדר’ אריה רפפורט, מכתב התראה לנתבעים, לפיו הם נדרשים לפינוי השטח הציבורי. במכתב תגובה אותו שלח עורך דינם של הדיירים – עו”ד סימון טוסון ב-7.6.2021, הוא כותב כי “המכתב נשלח בניגוד לחוק ומהווה חדירה בוטה לשטח הנתבעים…ביתו של מרשי ורכושו נבנו ונמצאים כדין ואינם מהווים תפיסה של מקרקעי ציבור. המכתב הינו בניגוד לחוק מקרקעי ציבור ואין בסמכות מהנדס המועצה לפגוע בצורה קשה זו בקניינו של מרשי…ככל שתעשה פעולה חד צדדית, מרשי שומר לעצמו את כל הזכויות המשפטיות ובגין הנזקים שייגרמו לו כתוצאה מכך”.
הרחוב המדובר | צילום מחומרי התביעה
בתגובה למכתב זה, שיגר המהנדס התראה נוספת ביום 24.8.2021 וכן דרישה נוספת בתאריך 31.1.2022, לאחר שהנתבע לא שעה לפניית מהנדס המועצה. בעקבות מכתב זה התקיימה פגישה בשטח בין נציגי הנתבעים לנציגי התובעת, במהלכה העלו הנתבעים טענות בעניין הפרשי הגובה בין הרחוב לבית. לטענת התביעה, הוסבר לנתבעים על ידי גורמי מקצוע, כי ההפרשים הקיימים אינם נובעים מההפקעה ואף הועברה לבא כוחם תוכנית הסלילה לרחוב במקטע הסמוך לנכסם ואף נציגי המועצה הביעו נכונות להשתתף בהתאמות הנדרשות על ידי ביצוע קיר תומך והתאמת המדרגות בתוך תחומי המגרש. אלא שהנתבעים לא הגיבו לתוכנית והעלו טענות בדבר קשיים הנוסעים כתוצאה מהפרשי הגובה.
עוד נטען בכתב התביעה כי “האחריות להתאמת הגישה לבית לנוחיות הדרים בו, בתוך השטח הפרטי, חלה על הנתבעים ולא על התובעת. סלילת הרחוב אמנם תדרוש הריסת החריגות והתאמה מחדש על ידם, אולם אין זה נימוק ראוי לאי פינוי השטח הציבורי לטובת סלילת הרחוב, תוך פגיעה ברווחת התושבים כמו גם פגיעה כספחת בקופת המועצה. הנתבעים ‘נהנו’ מחד משך שנים רבות מפלישתם לשטח הציבורי, מאידך בוודאי יהנו מרחוב סלול כדבעי”.
כעת, נוכח האמור, ומאחר שעד למועד הגשת כתב התביעה, לא סילקו הנתבעים את ידם מהשטח הציבורי ולא הסירו את המדרגות, השביל והגדרות, החליטו במועצה כי לא נותרה כל ברירה אלא לפנות לבית המשפט לשם כך. ועל כן מבקשים כי בית המשפט יתן צו להריסת מדרגות, שביל וגדרות המצויים בתחום הדרך, יורה לנתבעים לסלק ידם מהמקרקעין לאלתר ולהשיבם לתובעת, להסמיך את התובעת לבצע סילוק ופינוי המדרגות, השביל והגדרות מן המקרקעין במידה ונתבעים לא יבצעו זאת בעצמם, יתן צו המורה למשטרת ישראל לסייע בפינוי ויחייב את הנתבעים בהוצאות המשפט ושכר טרחת עו”ד בצירוף ריבית והפרשי הצמדה.
