תושבת אור עקיבא נפלה קורבן לעוקץ ברשת האינטרנט – והסתבכה: כך סיפר היום בצהריים, פעיל הציבור רון אלקובי, שסייע לאותה אישה לגשת לתחנת המשטרה בחדרה ולהגיש תלונה.
אלקובי פרסם סרטון ברשתות החברתיות הקורא בעיקר לאזרחים הוותיקים בעיר, שהתחום הטכנולוגי זר יותר להם, להיזהר מהונאות ברשת, ולוודא שהמקום שיצר איתכם קשר הוא מקום אמיתי, ולא למסור מידע לגופים או אנשים שאינכם בוטחים בהם.
“הפנייה הזו היא למענכם ולמען ביטחונכם”, ציין אלקובי. “היום, קיבלתי פנייה דחופה לסיוע ממשפחתה של תושבת העיר, ניצולת שואה מבוגרת מאוד, שנפלה בהונאת התחזות באינטרנט – ״פישינג״.אותה אישה, קיבלה בזמן האחרון פניות באינטרנט ממספר גורמים שהתחזו לדמויות ״לגיטימיות״ שביקשו ממנה את פרטיה האישיים והפיננסיים. לצערי הרב, האישה פעלה מתוך תמימות והעבירה לבקשת הנוכלים את הפרטים שביקשו.
“כשנודע לי הדבר, עצרתי הכל ופעלתי מיידית לנסות ולפתור את הבעיה, וניגשנו יחד לתחנת המשטרה להגיש תלונה ולמזער נזקים. כעת, הנושא בטיפול מול משטרת ישראל והבנק אליה משתייכת הגברת. בהזדמנות זו, אני קורא לכם שלא להעביר אף פרט מזהה ברשת כל עוד אינכם בטוחים ב-1000% שמדובר בכתובת אמיתית ! מצרף לכם סרטון שמתאר את האירוע ואשמח שתפיצו ותשתפו אותו לכמה שיותר חברים. בואו ונמנע יחד את האירוע המצער הבא”.
באתר משטרת ישראל קיים מידע רב על תופעת הפישינג, או הונאות והתחזויות אחרות המסבים נזק כלכלי רב לנפגעים. למשל, הונאת חנויות מקוונות היא תופעה פלילית במסגרתה חשודים מציעים למכירה מוצרים ברשת האינטרנט (בעיקר ברשתות החברתיות או באתרי מכירה של מוצרי יד שנייה) או לחילופין מקימים אתר למסחר מקוון, המתחזה לאתר לגיטימי או חיקוי של חברה מוכרת. לאחר הרכישות באתר, יתברר לקורבן כי המוצר לא נשלח או שנשלח מוצר מזויף או פגום. לחילופין, החשודים עלולים לגנוב כספים מחשבון הקורבן בעורמה באמצעות המידע שסיפק להם בעת הרכישה באתר המתחזה.
הונאות דיוג (באנגלית Phishing) עושות שימוש בהנדסה חברתית ומתבצעות על ידי שליחה של מסרון (SMS), הודעת דואר אלקטרוני או באמצעות הרשתות החברתיות. לעיתים, חשודים ישתמשו בדיוג על מנת להשיג גישה בלתי מורשית למידע רגיש דוגמת פרטי חשבונות בנק, אשראי וסיסמאות. ההודעה הנשלחת אל המחשב או הטלפון של הקורבן עלולה להכיל קבצים או קישורים זדוניים שנועדו להדביק את הקורבן בנוזקות. במרבית הונאות הדיוג האתרים הזדוניים מתחזים לאתרים אמיתיים של בנקים, חברות אשראי או אמצעי תשלום מקוונים (דוגמת PayPal).
