בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה, בראשות השופט הבכיר ד”ר מנחם רניאל, קיבל לפני מספר ימים (26.5.24) את עתירתם של 35 תושבים מפרדס חנה-כרכור נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה וחברת שי-חי יזמות והשקעות. העתירה עסקה במתן היתר בנייה לחברה להקמת מבנה ברחוב הגליל בכרכור. יש לציין כי נכון להיום, מצוי המבנה בתהליכי בנייה מתקדמים ביותר וכעת יאלצו היזמים לקבל היתר בניה חדש.

התושבים, שהגישו את עתירתם המתוקנת השלישית, טענו כי ההליך למתן היתר הבנייה היה פגום באופן מהותי ולא עמד בדרישות החוק. לדבריהם, ההיתר ניתן בחופזה וללא שקיפות, מבלי לשקול את השלכות הבנייה על סביבת המגורים הקרובה. הם ציינו כי ההיתר ניתן ב-12 בדצמבר 2023, כלל פגמים מהותיים שאינם עולים בקנה אחד עם התוכנית העירונית והחוק, ובשל תקלה טכנית נשמטה השכבה של פירוט השימוש בעת הנפקת היתר הבנייה.

בין הטענות שהעלו התושבים נכללו פגמים בהליך הרישוי ובאישורי הבנייה שניתנו לחברת חי יזמות והשקעות בע”מ. לטענתם, רשות הרישוי לא דאגה לפרט את השימושים המותרים במבנה החדש, מה שהעלה חשש כי היזם מתכנן להקים בניין מסחרי בניגוד לתוכניות המותרות. הם דרשו את ביטול ההיתר לאלתר והפסקת כל העבודות באתר. בין היתר נטען כי שונה קונטור הבניין, חלוקתו הפנימית, הכניסה והשטחים העיקריים המיועדים לבנייה.

העבודות נטען, כוללות “בתי קפה” בקומת הקרקע בצד מערב, ובצד מזרח “מועדוני נוער”. בקומה א’ 4 חדרים שבהם רשום “מועדוני נוער” ו- 4 חדרים שבהם רשום “משרדי מינהל”.

ביום 19.6.23 , פנתה ב”כ העותרים לוועדת התכנון, והסבה את תשומת הלב שהבקשה החדשה של החברה היא למבנה משרדים, המיועד לשימוש מסחרי, כפי שתואר במהות הבקשה, וכך תואר גם בשלטים שהציבה המשיבה 2 על גדרות המקרקעין, כמרכז מסחרי.

הוועדה המקומית וחברת חי יזמות והשקעות בע”מ טענו בתגובה כי הבקשה להיתר שונתה ותוקנה בהתאם לדרישות התוכנית והחוק. הם טענו כי הפרטים שהוצגו על ידי התושבים לא נכונות ולא רלוונטיות והבקשה החדשה שהוגשה היא הקובעת ויש לשקול אותה מנקודת האפס.

“המסקנה היא שהמשיבה 2 לא קיימה את התנאים שהותנו להיתר, ומתוך קיום החלטתו של מוסד התכנון לאחר ששקל בדבר בנסיבות העניין, לא היתה המשיבה 2 זכאית להיתר הבנייה שניתן  לה לפי ההחלטה מיום 12.12.23”, כתב השופט רניאל בפסק דינו.

“אני דוחה את טענת המשיבה 1, שאין להתערב בהחלטת רשות הרישוי שהתנאים קוימו. טענה זו מבוססת על חזקת התקינות המנהלית שכבר קבעתי שלא מתקיימת במקרה זה. אין די בכך שרשות הרישוי אומרת שהתקיימו התנאים, כאשר בחינת הקיום מעלה שזה אינו קיום של התנאים שהותנו.

“התוצאה הראויה בנסיבות אלה, היא ביטול היתר הבנייה והחזרת הבקשה להיתר לרשות הרישוי, על מנת שתעמוד על קיום התנאים שהתנתה להיתר, ורק לאחר שיקויימו, לפי הפרשנות שהובאה לעיל, יינתן למשיבה 2 היתר בנייה. על כן, אני מקבל את העתירה, מבטל את היתר הבנייה מספר 20230216 16 ומחזיר את הדיון לרשות הרישוי, על מנת שלאחר שיקוימו תנאי ההיתר לפי החלטתה מיום 4.6.23 , תתן למשיבה 2 היתר בנייה. בנסיבות תיק זה וגלגוליו, המשיבות ישלמו לעותרים הוצאות העתירה בסך 10,000 שקלים.

עו”ד נועה טלבי, בעלת משרד נועה טלבי עורכות דין בתחום המנהלי, מייצגות נגד רשויות מקומיות ורשויות המדינה, אמרה לאחר ההחלטה: ‏”במשך 20 שנה שאני עורכת דין, מעולם לא ניהלתי עתירה מנהלית כל כך ארוכה וכל כך מסובכת.

“תיקנו אותה חמש פעמים והסיבה היא שהוועדה בפרדס חנה כרכור, בכל פעם שבאנו לפעול נגד איזושהי החלטה שלהם, שינו את ההחלטה ונאלצנו גם אנחנו לשנות גם את העתירה שלנו.

“מדובר בהתנהלות פגומה לדעתי, ועדה מקומית שמקבלת החלטות שאחת אחר השנייה הן החלטות פגומות שנעשות בחוסר סמכות ומתעלמות מהוראות החוק והתקנות. מאוד מאוד מצער אותי שוועדה מקומית מתנהלת בצורה כזו. אנחנו ניהלנו מאבק מאוד מאוד ארוך, מתיש ויקר, שגזל המון זמן גם מהתושבים אבל גם ממני כעורכת דין. מבחינת הזמן מדובר בין פי חמש לפי עשר מהעתירה הממוצעת, תש כוחנו.

“אני מאוד מאוד שמחה שבית המשפט ראה את מה שעברנו, את תהליך הפגום שנעשה, הכיר בזה, הכיר בטענות שלנו וקיבל את העתירה לביטול היתר בנייה.  זה נדיר, ביטול אתר בנייה הוא מעשה מאוד קיצוני ונדיר שבית משפט לא ממהר לעשות, אבל בנסיבות הללו הצלחנו להראות שההיתר הזה היה פגום מתחילתו ועד סופו”.