שירית שניר כץ (לדבריה, היא בדקה, ואין את זה ביותר שובר שיניים…) בת 48, כבר עשור בבנימינה. חיה לצד שני מתבגרים, בעל אחד, שני כלבים והפרעת קשב מרשימה. מאבדת מפתחות, שלטים וריכוז, אבל תמיד מוצאת את המילים הנכונות. כותבת תוכן, קופירייטרית ודוברת שיווקית שפת אם. אחרי הרבה שנים במשרדי פרסום וקידום מכירות, הפכה לעצמאית וכיום עובדת עם לקוחות מקומיים וארציים שלהם כותבת ומייעצת בכל מה שקשור לשיווק, פרסום ובניית מותג.
מתי היית הכי מאושרת?
איזה כיף שאין לי דרך אחת לענות על השאלה הזו. בבת אחת צצות לי בראש המון תשובות אפשריות, המון רגעים שעונים להגדרה, והמון תקופות בחיים. בקיצור, אני מאמינה גדולה באושר יומיומי – ושאם לא מוצאים אותו בחושך, צריך להאיר טוב טוב עם פנס!
מה גורם לך שמחה?
לחזור הביתה לקבלת פנים מטורפת, מלווה בחצי שעה של קפיצות, ליקוקים, יללות שמחה וכשכושי זנבות של הכלבים שלי. אגב, זה לא משנה בכלל אם חזרתי משבועיים בחו”ל או מיציאה לרוקן את הפח. קבלת הפנים תמיד תוגש באותה העוצמה וההתלהבות…!
מתי טיילת בחו”ל בפעם האחרונה ולאן?
בטיימינג מושלם, רגע לפני שסגרו את השמיים. נסענו לחגוג יום הולדת 50 לחצי השני שלי באלפים הצרפתיים. חופשת אפרה סקי מושלמת, עם נוף למון בלאן וכוס יין ביד. את האלבום מהחופשה הזו כבר יצרתי בבידוד שאליו נכנסתי מיד אחרי…
מתי בכית לאחרונה?
אני בוכה מכל סטטוס שלישי בפייסבוק לאחרונה…ומכל מהדורת חדשות. זה נחשב?
מהו הפחד הכי גדול שלך?
נחשים ומעליות, או בקיצור: נחש במעלית.
איפה את נוהגת לבלות?
כגישה לחיים, אני בעד לבלות בכל מקום שבו אני נמצאת. כשלא קורונה, אני מבלה המון ואוהבת לבלבל את גוגל מפס… בימים אלו מבלה הרבה יותר בבתים ובגינות של חברים ומשפחה, וכשבא לי לצאת אז זה בעיקר לטבע און לקרוסטה – הבר השכונתי שלנו בבנימינה סיטי.
בנימינה זו אהבה! הגענו בגלל הנדל”ן, נישאר פה בגלל האנשים, השכנים והקהילה. בנימינה מוציאה ממני את ההכי קהילתי שלי, ואני אפילו לא ידעתי שאני כזו…מרוב שאני לוקאל פטריוטית, ייבאתי לבנימינה גם את אחותי ומשפחתה ובחודש האחרון אפילו אמא שלנו עשתה עלייה לבנימינה ונכנסה לבית חדש. כולנו ביחד בנימינים חדשים וגאים.
קופירייטינג בהצפה של מידע: איך משווקים בעולם עמוס גירויים?
מוצר טוב, סיפור טוב, כותרת טובה. משם זה כבר עניין של תיבול, ורצוי שהתבלינים יתנו טעם מובהק ועקבי.
איפה את רואה את עצמך בעוד 20 שנה?
יותר משחשוב לי איפה אהיה, חשוב לי עם מי אהיה, ומי יישאר לצידי. החלום זה להיות לצד גילי אהבת חיי, להישאר קרובה לילדים, למשפחה ולחבורה המהממת שאספנו פה בבנימינה – חברים שהם כמו משפחה…
מתי היית הכי קרובה למוות?
כשראיתי אותו בעיניי אבא שלי וסבא שלי זכרונם לברכה, רגע לפני שנפרדו מהעולם. זכיתי להיות לצידם ברגעים המשמעותיים האלה, ולצד הקושי הבלתי נתפס, אני רואה בכך זכות גדולה.
