מקרה מצער וכואב התגלגל לפתחו של בית המשפט, כאשר חולה תובעת סכום של 12 מיליון שקלים מבית החולים ‘הלל יפה’ בחדרה, זאת בטענה כי אירוע מוחי בו לקתה אובחן באיחור משמעותי של 24 שעות.
פנינה ייסקוב, אלמנת צה”ל בת 39, היא אם לחמישה ילדים, כאשר אחד מהם נכה בשיעור 100%. ייסקוב הגיעה לפני כשנתיים למרפאת קופת חולים בחדרה, עם אישונים מוגדלים וכאב ראש חד וחזק מאוד. לטענת התביעה, הרופא במרפאה לא ביצע בדיקה כנדרש, לא לקח מדדים בסיסיים כמו לחץ דם או חום והמליץ לה להגיע עצמאית לבית החולים.
פנינה לקחה מונית ופינתה את עצמה לבית החולים ‘הלל יפה’ בחדרה באופן מיידי. בדיעבד הסתבר כי לו הייתה מפונה באמבולנס, בהתאם לנהלים, הייתה יכולה לכאורה לקבל טיפול ראשוני שהיה מונע את הדרדרות מצבה.
בהגיעה למיון של בית החולים ‘הלל יפה’, עברה פנינה סדרת בדיקות, בהן בדיקת CT מיוחדת לזיהוי אירוע מוחי. לטענת התביעה, הבדיקה פוענחה באופן שגוי ובאופן שלא תאם את מצבה האמיתי. על כן, לכאורה, אושפזה פנינה ולא קיבלה את הטיפול המתאים למצבה, טיפול שהיה יכול, כך על פי התביעה, לשפר את מצבה ולמנוע הדרדרות ונזקים לטווח ארוך.
התביעה מתארת כיצד במשך כל יממת האשפוז הראשונה, זעקה פנינה לעזרה והתלוננה על כאבי ראש עזים ותחושה רעה מאוד. אולם רק כעבור 24 שעות, בוצעה בדיקה חוזרת לבדיקת ה-CT ואז הסתבר שמדובר באירוע מוחי חריף. האבחון המאוחר יצר לכאורה נזק ארוך טווח ובלתי הפיך לפנינה. מצבה של פנינה הדרדר בימים שלאחר האבחון המאוחר, והיא נותרה נכה כשכל הצד השמאלי של גופה משותק. כמו כן, היא סובלת מהפרעות ראייה וקשיים בדיבור.
פנינה, כזכור, אלמנה שטיפלה ב-5 ילדים בגילאי 3-17, הפכה מאישה עצמאית ועמוד התווך של הבית לאשה התלויה בהוריה המבוגרים לטיפול בילדיה, ובנוסף, יכולת ההשתכרות שלה מוגבלת כיום לקצבאות שהיא מקבלת והיא לא יכולה לצאת לעבוד.
גם לאחר הגשת התביעה לביהמ”ש, נטען מצד התובעת כי בית החולים המשיך להערים קשיים. במסגרת זו, הוגש כתב ההגנה באחור משמעותי, וכך למשל ‘פוצץ’ לכאורה בית החולים את הליך הגישור באופן חד צדדי, בדרך אשר אינה מקובלת בהליכים מעין זה.
התובע, עו”ד עידו אוחיון: “קופת החולים ובית החולים צריכים ואמורים היו לזהות את האירוע בשלב מוקדם הרבה יותר, ולהעניק את הטיפול שיכול היה לחסוך או אף למנוע את הסבל והנזקים שנגרמו לתובעת. מוסד רפואי צריך להיות אחראי לצוות וההחלטות של הצוות הרפואי ולאיכות הטיפול הניתנים במסגרתו, ולפיכך לשאת בהשלכות של רשלנות רפואית. לאור העיכובים הרבים וגרירת הרגליים, דומה כי ביה”ח נוקט בשיטה הידועה של ‘או שהפריץ ימות, או שהכלב’. עצוב שכך הם פני הדברים”.
מבית החולים ‘הלל יפה’ נמסר בתגובה: “בית החולים מתנהל בהתאם להחלטות בית המשפט, גם בהקשר ללוחות זמנים. בכל הנוגע לניהול הליכי משא ומתן מחוץ לכותלי בית המשפט, אין ביכולתנו להתייחס”.
