המשפט המפורסם אומר ש'”המטרה מקדשת את האמצעים”, אך נראה במקרה של הפועל חיפה עונת 19/20, המשפט הזה עלול להיתקל בקשיים לא קטנים, שלא לומר גיחוך קל.
זה נכון. הפועל חיפה במרחק נגיעה מהפליאוף העליון וזהו הישג לא מבוטל לקבוצה שהייתה במעמד הזה פעם אחת ב-11 השנים האחרונות. אך בעוד התקווה להגיע לפליאוף העליון קיימת, אוהדי הפועל חיפה מגיעים למשחקים שבוע אחר שבוע ותופסים פעמים רבות את הראש בייאוש לנוכח היכולת הדלה של השחקנים על כר הדשא.
קחו למשל את המשחק בשבוע שעבר מול מכבי נתניה (0:0), שהיה ממש קשה לצפייה. אחרי ימים שלמים של הכנות וציפייה למה שהוגדר כ”קרב על הפליאוף” – חיפה לא תפקדה. היא באה לצופף, להצר את צעדי נתניה ולקוות לכבוש במתפרצות. רק ששחקניה שכחו שכדי לכבוש צריך להיות מהירים ובעיקר – מדויקים. לא זה ולא זה. חיפה הציגה איטיות נוראית במשחק המעבר וחוסר דיוק בפעולות הכי פשוטות שגרמו לאוהדים למרוט שיער. איבודי כדור למכביר, מסירות עלובות והסתבכויות בפעולות פשוטות היו מנת חלקה של חיפה כמעט לכל אורך המשחק.
המשחק כאמור הסתיים בתיקו שטוב לנו, האדומים, אבל התנהלותו של חיים סילבס תמוהה מאוד גם לאלה שאוהבים אותו. סילבס מרבה לדבר על דרך ותהליך וכן השגת המשימות, אבל מעבר לשורה התחתונה – נקודה בנתניה, הוא לא יכול לצאת עם שום בשורה מהמשחק הזה (אולי מלבד יכולת טובה של יסמין בוריץ’ ועדן בן בסט שמתחיל לחזור לעצמו).
יותר מטריד בהקשר הזה הוא היעדר שיטה או “דרך” כאמור – בצורת המשחק הבסיסית של חיפה. נראה כי הכל מקרי. בעוד היו מעט משחקים העונה שהשחקנים הפעילו לחץ גבוה על שחקני היריב ובאו על שכרם, במשחקים רבים אחרים נדמה שהם יותר משוטטים על המגרש מאשר יודעים מה הם עושים.
גם תבנית המשחק של המאמן לא ממש מחזיקה. השחקים הרבה פעמים רחוקים אחד מהשני, אין ריצה לשטחים מתים, אין תנועה מספקת ללא כדור וגם אין מסירות מפתח, שיוכלו לפרוץ את הדרך לשער. כך יוצא שהגנת נתניה (למשל), הצליחה לנטרל ביתר קלות את החלק הקדמי האדום. חיפה בקושי הגיעה למצבים ונתניה הייתה יכול להתפנות בכיף למשחק ההתקפה שלה (ששם גם היא לא נחלה הצלחה ראויה לציון, אם כי הייתה טובה יותר מחיפה בחלק הזה).
סילבס, “עולה על העצבים” לא אחת של אוהדי חיפה בגלל מה שנראה כחוסר יכולת להתאים את שחקניו למה שמתרחש על הדשא. לא רק זה אלא שנדמה כי הוא גם מאוד אדיש לכל נושא החילופים במשחק. בעוד יש מאמנים שלא יהססו לעשות שינוי במהלך המשחק, גם בחצי הראשון או בתחילת החצי השני, לסילבס יש זמן. קחו לדוגמה את גידי קניוק או תומר אלטמן שהיו אתמול ברמה ירודה במיוחד. זה לא מנע מסילבס להחליף אותם מאוד מאחור, כולל את קניוק רק בדקה ה80 ומשהו. תמוה ובעיקר לא מקצועי מצדו של המאמן שהיה חייב להכניס רענון עם פתיחת החצי כשראה ששני הקשרים שאמורים להניע אותו לכיוון השער של נתניה – לא מתפקדים הלכה למעשה.
