זה היה שבוע שני אינטנסיבי, מאז פרצה מלחמת רוסיה-אוקראינה. שבוע שבו טיפלה אביה סאסי, יחד עם חבריה לחמ”ל האזרחי לחילוץ יהודי אוקראינה, בעוד ועוד פניות, טלפונים ובקשות – גם במאות יהודים שביקשו לעלות לישראל בהקדם האפשרי ולהיחלץ מהתופת וההרס במדינתם.
“מתקשרים לא מעט יהודים שלא חשבו על עליה לארץ לפני כן”, מתארת סאסי בראיון מיוחד, בין לבין טלפונים, “והם מאוד משתוקקים לעלות מכורח הנסיבות שנוצרו”.
// “חילקנו את אוקראינה לאזורים”. סאסי. צילומים: פרטי
סאסי (31), תושבת חדרה, היא ביום יום אחות מיון במרכז הרפואי “הלל יפה” שבעיר. אם לא די בלחץ של הקורונה, השפעת, מחלות החורף והיום יום האינטנסיבי של טיפול במגוון חולים ומקרים רפואיים, היא החליטה להצטרף לפני כשבועיים – מיד כשפרצה המלחמה באירופה – לחמ”ל המתנדבים הארצי.
מי שהרימה את הכפפה בהקמת החמ”ל היא מנכ”לית סיעת “ימינה” סטלה ויינשטיין, וסאסי, שמכירה את ויינשטיין במסגרת פעילותה הפוליטית, החליטה להצטרף ולמנף עשייתה.
בחמ”ל פרסמו השבוע הודעה לציבור, ככל הנראה לאחר שעלו השערות כי מדובר במיזם פוליטי. “על אף הפרסומים מטעם הגופים השונים חשוב לנו להדגיש, החמ”ל האזרחי הינו ארגון התנדבותי פרטי, הוא לא קשור למשרד החוץ, הסוכנות, איחוד ההצלה או כל ארגון אחר”, נמסר. “המתנדבים שלנו עושים ככל יכולתם לתת מענה לכל פנייה, אבל זה לא מנקה את הגורמים הממשלתיים מלקיחת אחריות על המצב”.
“אני מכירה את סטלה זמן רב”, מתארת סאסי. “יש לנו קשר פוליטי – אבל גם בלי קשר לפוליטיקה, אנחנו בקשרים יומיומיים כשאפשר לסייע לציבור. וכך זה התחיל. הראשונה שהיתה לדחוף את המיזם היתה היא מהסיבה שיצרו איתה קשר, כמו שיוצרים איתי ועם לא מעט אנשים פעילים חברתיים. המיזם נולד לאחר שהתקשרו אליה וביקשו סיוע בחילוץ משפחה מקייב. זה התחיל ממשפחה אחת, אדם אחד שהיה צריך חילוץ והמשיך לעוד ועוד פונים ופונות”.
// עובדת לעיתים 18 שעות במשמרת. סאסי כאחות ב”הלל יפה”
איך נראה יום שלכם?
“הטלפון מצלצל 24/7. החמ”ל יושב באשדוד ובדיוק עכשיו כשאנחנו מדברים מתקשרים אליי מאוקראינה”, היא מחייכת. “לקחנו את המפה של אוקראינה, חילקנו אותה לאזורים. כל מתנדב קיבל איזור. התחלנו להכיר את האיזורים, לפתוח מפות, להכיר יותר לעומק, לקרוא על הגבולות, על התחבורה הציבורית, על ההווי של העיר והאזור. לאט לאט התחלנו ליצור קשרים עם כל מיני אנשים וגורמים שנמצאים באותו אזור – פוליטיקאים, שגרירים, רשויות ממשל וציבור, אנשים טובים שיכולים לסייע. זה הלך והשתדרג. אנחנו יוצרים היכרות מעמיקה עם אותו איזור כולל הציבור שנמצא שם ונשארים עם היד על הדופק”.
“לא ידעתי מה לעשות בשבת – עד שהבנו שזה פיקוח נפש”
בתחילה, הטלפון של סאסי היה נשמע כמו מוקד שירות לקוחות של חברת ענק במשק. הטלפון שלה היה מקבל 2 שיחות בממוצע לדקה. סוג של טירוף – ביטוי למצוקה הגדולה במדינה.
“פרסמנו את מספרי הטלפון האישיים שלנו אבל זה הגיע לממדים שלא תיארנו לעצמנו”, היא מספרת. “כאישה דתיה, לא ידעתי מה אני עושה למשל בשבת. לאט לאט ירד האסימון שמדובר במקרים שהם ממש פיקוח נפש. הבנו שאנחנו לא יכולים לסייע לכולם בכמות כזו ואז פורסם רק טלפון של החמ”ל – ממנו מנותבים השיחות”.
בחמ”ל האזרחי יש נכון להיום כ-200 מתנדבים מכל הארץ. רובם לא מכירים האחד את השני. אנשים טובים שהחליטו לבוא ולסייע.
איזה פניות אתם מקבלים בעיקר?
“הכל. זה מתחיל בצרכים בסיסיים שנראים יומיומיים וברורים מאליהם: אני צמא, לא שתיתי, לא אכלתי כמה ימים, סיוע הומניטרי מיידי. זה יכול להיות מקרה חירום – אני צריך סיוע, סבא שלי חולה סרטן ואני רוצה לחלץ אותו, אבל אי אפשר לחלץ אותו כי הוא חייב חילוץ בשכיבה באופן מסודר ומפוקח. במקרים כאלה נכנסים גורמים רפואיים, כמו ארגון הצלה, מד”א, זק”א., משרד החוץ. מקשרים בין כולם. כמובן שלצד זאת, מקבלים פניות לגבי עלייה לישראל ואנחנו מיד נרתמים לסייע כמה שניתן”.
היא אחות מזה כשנתיים, פעילה חברתית, עובדת לעיתים 18 שעות במשמרת. למרות הכל, סאסי רואה בחיים כשליחות. כך גדלה, זה מה שהיה נר לרגליה. “הדרך שמובילה אותי בחיים היא שהגענו לעולם מתוך מקום של שליחות. זה נשמע קלישאתי אבל אלה החיים שלי”, היא מודה. “זה יכול לבוא לידי ביטוי בעבודה היומיומית בבית חולים, במלחמה באירופה שאף אחד בעולם לא ידע איך להתכונן אליה, ובין אם כי תושב חדרה, שאין לא אוכל לשבת, וצריך לקשר אותו עם עמותות שאני מתנדבת בהן. כמובן שזה מתבטא גם בניואנסים היומיומיים. זה נותן המון סיפוק”.
