בן אור עקיבא היה שותף לחשיפת ספר מגילת התנ”ך משנת 1852 שהתגלגל מהודו לישראל

המפגש התקיים לאחרונה בבית בבאר יעקב בו חשפו נועם ואליעז את המגילה במעמד מכובדים נוספים מהקהילה בבאר יעקב, השוו קלף עתיק אשר נכתב ע"י ראובן דנדקר ז"ל, בנוסף לידע על המיקום הגאוגרפי והשנים בהן נכתבה מגילת התורה

בן אור עקיבא היה שותף לחשיפת ספר מגילת התנ”ך משנת 1852 שהתגלגל מהודו לישראל

המפגש התקיים לאחרונה בבית בבאר יעקב בו חשפו נועם ואליעז את המגילה במעמד מכובדים נוספים מהקהילה בבאר יעקב, השוו קלף עתיק אשר נכתב ע"י ראובן דנדקר ז"ל, בנוסף לידע על המיקום הגאוגרפי והשנים בהן נכתבה מגילת התורה

מגדלור-פיד ♋

אליעז ראובן דנדקר, בן אור עקיבא (כיום מתגורר בבנימינה), היה שותף לחקר וחשיפת ספר מגילת התנ”ך של קהילת בני ישראל מהודו משנת 1852, מיצג נדיר שהתגלגל לאחרונה מהעיירה רבדנדה שבהודו לבאר יעקב בדרכים לא דרכים.
בין החזנים שקראו בו לראשונה במאה ה-19 היו החזן שמואל יעקב דנדקר (1834-1894) ו-החזן אליעזר ראובן דנדקר (1874-1951). כיום, מצוי הספר בידיו של נח צ’ורדקר, כאשר הוא נכתב על פי הסברות ע”י ראובן בן שמואל ורחל דנדקר (1815-1910).

אליעז דנדקר ונועם ראובן (דנדקר) בוחנים את קלף התורה, צילום נח צ’ורדקר

צ’ורדקר הזמין שני מומחים: האחד נועם ראובן (דנדקר) מבאר-יעקב, המתמחה בענייני דת ומסורת. והשני – אליעז ראובן-דנדקר מאור עקיבא, סופר, ארכיונאי המתמחה בנושא ההיסטוריה והתרבות של קהילת הבני-ישראל מהודו. שניהם בנוסף לידועים בנושאים הללו, נמנים גם על צאצאי ראובן דנדקר ובנו אליעזר ומעורים בחקר המשפחה הנמתח עד למאה ה-18 באופן ישיר.

המפגש התקיים לאחרונה בביתו של צ’ורדקר בו חשפו נועם ואליעז את המגילה במעמד מכובדים נוספים מהקהילה בבאר יעקב, השוו קלף עתיק אשר נכתב ע”י ראובן דנדקר ז”ל, בנוסף לידע על המיקום הגאוגרפי והשנים בהן נכתבה מגילת התורה. משפחת דנדקר נחשבה יחד עם משפחת סוגאוקר למנהיגיה הרוחניים של הקהילה באזור רבדנדה/בורלה/ג’נג’ירהמורוד/נננדגאו והאזור, מהמאה ה-18 ועד למחצית המאה ה-20, זמן תחילת עליית הקהילה לארץ ישראל. בניית בית הכנסת “בית-אל” ברבדנדה החלה בשנת 1842 והושלמה בשנת 1848. במקומו של בית תפילה בן מאות שנים שעמד במקום.

נועם ראובן (דנדקר) בפתיחת המגילה | צילום: נח צ’ורדקר

אליעז דנדקר ונועם ראובן (דנדקר) מגוללים את ספר התורה לבחינת סימנים נוספים | צילום: נח צ’ורדקר

רוב ספרי התורה אשר הוצאו משימוש נגנזו על ידי קבורה במקום במיועד לכך בחצר בית הכנסת בסמוך לחומה הפנימית.
“למזלנו ספר התורה שבידי צ’ורדקר נשמר והגיע לארץ לידי הקהילה וכעת לאחר שיפוץ נרחב ישומש בקהילה כולל את צאצאי סופר הסתם אשר כתבו והחזנים הראשונים”, אמר השבוע אליעז.

אל תוך הלילה נמשכה מלאכת בדיקת הספר, העדויות מפי אנשי קהילה רבים, אותם ערכו צ’ורדקר נועם ראובן, בנוסף למסורות המשפחה והנגשת המחקר הקהילתי הרב אותו ערך אליעז במשך 15 שנים, כולל מסמכים, מצבות החזנים וכתובות בית הכנסת. אלה הגיעו למסקנה באחוזים גבוהים לקביעת כותב הספר כאדון ראובן בן שמואל ורחל דנדקר. החזן שמואל יעקב דנדקר קבור בבית העלמין היהודי ברבדנדה עם הכיתוב המבליט אותו כחזן הראשון. החזן אליעזר בן ראובן וציפורה דנדקר קבור בעיירה הסמוכה ג’נג’ירה מורוד, והוריו של ראובן קבורים בכפר בורליי הסמוך גם כן.

מימין: תמונה המיוחסת לכותב התורה המדוברת הגביר ראובן בן שמואל ורחל דנדקר (1815-1910). משמאל: החזן אליעזר בן ראובן וציפורה דנדקר (1874-1951), החזן שהתפלל עם הספר בבית הכנסת | צילומים: באדיבות סיגלית ראג’פורקר, ארכיון משפחתי אליעז דנדקר
| צילום: נח צ’ורדקר

לכל העדכוניםחדשות אור עקיבא

עוד באור עקיבא

פרסמו במגדלור ניוז ותגיעו לעשרות אלפי קוראים וגולשים מכל האזור מידי חודש

השאירו פרטים ונציג האתר יחזור אליכם עם הצעה שמתאימה לכל תקציב >>

עוד באור עקיבא

הצטרפו אלינו


מגדלור-פיד ♋

דילוג לתוכן