עיריית אור עקיבא נאלצה לשלם 590 אלף שקל פיצוי לאחר קביעת בית המשפט השלום בחיפה למשפחת עג’מי בעיר, בין היתר בעלי אולמי שיר, וכן ל-חברת הביטוח “פניקס” המבטחת את רשת הסופרמרקטים ‘כמעט חינם’, רשות המים ונוספים.

כל זאת בעקבות הצפת הענק שאירעה ב-2013 בכניסה לאיזור התעשייה בעיר (כמו גם באיזור כולו) וגרמה לנזק עבור המרכול שפעל בשטח המצוי תחת זכויות של עג’מי ולמחסן של עג’מי בעצמו – בהפרש של מספר ימים. בפסק הדין מובאות הגרסאות השונות של המעורבים שהאשימו אחד את השני בהצפה, כאשר חלק מהטענות הן להתנהלות שלא על פי הנהלים וההיתרים.

על פי פרטי פסק הדין, שניתן עוד בסוף השנה שעברה, הוגשו תביעות כספיות לפיצוי בגין נזק שאירע עקב הצפת המחסן המדובר ביום 8.1.13 בנכס הנמצא ברחוב האילן 1 באור עקיבא (איזור התעשייה כאמור).

עוד עלה כי ימין עג’מי החזיק בזכויות חכירה בנכס בזמן הרלבנטי לתביעות. באותו הזמן, הופעל בנכס מרכול של רשת ‘כמעט חינם’ בשטח של כ-1,800 מ”ר (סופרמרקט שפועל עד היום). קומת המרתף של הנכס שימשה את המרכול ואת עג’מי כמחסן.

עוד כתבות במגדלור ניוז >>

• בקשה לתביעה ייצוגית נגד עיריית אור עקיבא: גובה דמי “חצרנות וניקיון” בניגוד להוראות הדין

• רכב נסע רוורס והתנגש באוטו חונה בעליזה יאנסן: תביעה של 12 אלף שקל עוברת מבית משפט אחד לשני

• “ניסיון לרצוח את עדת התביעה”: פוענח ניסיון החיסול ליד מחנה 80 בפרדס חנה 📹

כתוצאה מההצפה במחסן המרכול, המצוי ליד תוואי של נחל עדה, ניזוק ציוד של המרכול וכן ציוד של עג’מי. ההצפה הגיעה לגובה של 1.8 מטר כאשר על פי בדיקה של ‘הפניקס’, המים חדרו למחסן התת קרקעי של המרכול בקומת המרתף של הנכס דרך רווח בחוליות הבטון של צינור הניקוז וכן חור בקוטר 2 ס”מ.

חברת ‘הפניקס’ כאמור, נשאה בעלות הנזק למרכול ותבעה את חברות הביטוח והעירייה בכדי שאלה ישתתפו בהוצאות. עג’מי עצמו, עתר לפיצוי בגין הנזק שנגרם לציוד שלו שהיה באיזור.

העירייה דחתה את הטענות: “אין אפשרות שכמות המים שהובילה להצפת המרתף מקורה בקו הניקוז”

התביעות נידונו מאז ובמשך 6 שנים, עם הליכי גישור והליכים משפטיים שונים וסבוכים. בין היתר, נתבעו עיריית אור עקיבא, הועדה המרחבית לתכנון ובניה שומרון, רשות ניקוז כרמל וחברות הביטוח הראל ואיילון.

במסגרת הסכם בין הפיניקס לחלק מהצדדים סוכם כי סכום הפיצוי לפניקס בגין תביעתה יועמד על מעל 1.2 מיליון שקלים, כאשר סוגיית האחריות לתשלום נקבעה כי תוכרע על ידי בית המשפט.

על פי פסק הדין, עג’מי הפעיל במקום אחר גן אירועים בשם ‘גני שיר – שירת הלוטוס’, אשר נסגר בחודש פברואר 2012. לאחר סגירת גני שיר, העביר עג’מי ציוד מהגן ואחסן אותו במחסן בקומת המרתף של הנכס.

לטענת עג’מי, ב-10.1.13 ארעה הצפה של קומת המרתף. המים שהציפו את המרתף הגיעו לגובה של כ- 1.5 מ’ וגרמו לנזק לציוד שאוחסן במחסן עג’מי. עג’מי טוען כי נזק ההצפה אירע כפועל יוצא מתקלה בקו הניקוז הנמצא סמוך למחסן ואשר העירייה אחראית על תחזוקתו ותקינותו. משום כך הגיש את התביעה נגד העירייה והמבטחת מטעמה, חברת איילון. העירייה הגישה הודעת צד ג’ נגד רשות ניקוז כרמל, מנהלת רשות המים, הועדה והמבטחות הראל ואיילון.

עיריית אור עקיבא טענה בהקשר לכך כי “אין אפשרות שכמות המים שהובילה להצפת המרתף מקורה בקו הניקוז. במועד האירוע שרר מזג אוויר חריג לרבות משקעים רבים מעל הממוצע. הדבר הביא לעליית נחל עדה על גדותיו, מה שהביא לגלישת המים למרתף הנכס ולהצפתו. מאחר שניקוז נחל עדה הינו באחריות רשות הניקוז, הרי שהיא האחראית לנזקים שנגרמו ורשות המים אחראית גם היא כמפקחת על עבודות רשות הניקוז. בתקופה בה הועבר קו הניקוז במגרש, הוא נועד להיות שטח ציבורי פתוח. לימים, עג’מי בנה במקום את המבנה הנוכחי ולשם כך הסיט את צינור הניקוז, בדרך של מעקף תלת פרקי, לגבולו הצפוני של המגרש לצורך מקסום זכויות הבניה שלו בנכס, וכל זאת ללא היתר כדין”.

עג’מי טען כי “מעולם לא הסיט את קו הניקוז ואף התנגד למיקומו של קו הניקוז, שכן זה הפריע לו להכשיר חניות בקומת המרתף של הנכס. תלונותיו הביאו להעתקת מיקום צינור המים מחוץ לשטחו, אך העירייה סירבה להעתקת קו הניקוז”.

הועדה המקומית לתכנון ובניה ציינה בהקשר לכך כי “הועדה אינה אחראית על תכנון, ביצוע או תחזוקה של מערכות הביוב והניקוז באור עקיבא. לא נפל כל פגם בפעולות הועדה אשר היו בהתאם למעמדה הסטטוטורי, שיקול הדעת המסור לה ולפי כל דין. השימוש שנעשה בנכס נוגד את היתר הבנייה, יעוד המקרקעין והחוק. עובדה זו מנתקת קשר סיבתי בין התנהלות הועדה לבין כל נזק נטען”.

תבעו במיליונים, קיבלו מאות אלפים

השופטת איילת הוך-טל מבית המשפט השלום בחיפה כתבה בפסק הדין כי “מדובר בתיק רחב היקף. במסגרתו הוכתמו בדיו אלפי עמודים – ראיות, כתבי טענות, בקשות, תצהירים, חוות דעת, סיכומי טענות, החלטות ופרוטוקולים. על אף האמור, אין בית המשפט נזקק להכריע בכל טענה וטענה שעלתה במסגרת הדיון, שהרי הדבר יסרבל ויקשה על הנמקת ההכרעה המהותית הנחוצה. לכן, במסגרת פסק דין זה תהא התייחסות רק לטענות הרלוונטיות למחלוקות המהותיות בתיק”.

“עו”ד אריאל ארונוביץ’, היועץ המשפטי של עיריית אור עקיבא, הודה בחקירתו כי קו הניקוז שעובר בנכס הינו קו ניקוז עירוני שבאחריות העירייה….מדובר בהודאת בעל דין מטעם העירייה כי האחריות על צינור הניקוז היא שלה ולא של המנהלת. משכך, הוכחה אחריות העירייה לקו הניקוז. עם זאת, העירייה טוענת כי היות ועג’מי ביצע הסטה של קו הניקוז ללא היתר כדין, יש להשית לפתחו את התקלה שאירעה בקו הניקוז”.

השופטת קבעה בסעיף הפיצויים: “נוכח מכלול השיקולים … אני מוצאת להעמיד את הנזק לציוד שנגרם עקב ההצפה על סך כולל של 650,000 ש”ח, בניכוי אשר תורם של 40% , כך שסך הנזק בר הפיצוי לעג’מי יהא בסך 390,000 ש”ח.

“בתביעת הפניקס יישאו הנתבעים בתשלום הסכום שנקבעו בהסכם הפשרה הראשון ובהתאם לחלוקה שנקבעה בפסק הדין השני, קרי 1,270,782 ₪ לפי שיעור של 55% על ידי העירייה ואיילון, 30% על ידי הראל ו- 15% על ידי הוועדה, כל זאת בהתאם להוראות ולמועדים שסוכמו שם. מאחר והתביעה נגד רמ”י נדחית, תישא התובעת בהוצאות ושכר טרחת עו”ד לרמ”י בסכום כולל של 25,000 ש”ח.

“בתביעת עג’מי יישאו הנתבעים בתשלום לתובע בסך של 390,000 ש”ח בתוספת שכר טרחת עו”ד בסך כולל של 80,000 ש”ח והוצאות משפט בסך 15,000 ש”ח ובהתאם לחלוקה שנקבעה בהסכם הפשרה השני (העירייה ואיילון (55%), הועדה (15%) והראל (30%(.

“המודיעות ישלמו לרשות הניקוז שכר טרחת עו”ד בסכום כולל של 80,000 ש”ח בתוספת הוצאות משפט בסך 20,000 ש”ח. המודיעות ישלמו לרשות המים שכר טרחת עו”ד והוצאות משפט בסכום כולל של 25,000 ש”ח”.

• צילומים: מגדלור ניוז || הקליקו לכל חדשות אור עקיבא במגדלור ניוז