מותו הטראגי של טום נוימן ז”ל, פעוט כבן שנתיים מפרדס חנה, יכול היה להימנע, אילו רק היה מקבל את הטיפול הנכון בזמן. כך נטען בתביעה שהגישו לאחרונה הורי הפעוט נגד בית החולים ‘הלל יפה’ (המדינה), באמצעות עו”ד דוד פייל ועו”ד מיכל תמם פרישמן. על פי התביעה, במאי 2017 ביקרו ההורים עם בנם הפעוט אצל רופאת הילדים בקופת החולים והתלוננו על חום שנמשך יממה ועל שלשולים זה כמה ימים. מאחר שבבדיקה לא נמצא ממצא מדאיג, הפעוט שוחרר לביתו.
לאחר שהפעוט המשיך לסבול מחום גבוה ומהקאות לאורך שבוע נוסף, שבו עימו ההורים לקופת החולים. הפעם, כך על פי התביעה, ולנוכח מצבו המדאיג הפנתה הרופאה את הפעוט והוריו למיון. עוד באותו יום הגיעו ההורים עם הפעוט למיון בבית החולים ‘הלל יפה’ בחדרה. על פי התביעה, תוצאות בדיקות הדם שנערכו לו בבית החולים הדגימו זיהום ממקור חיידקי. כמו כן, נטען, כי באותו מעמד נלקחה מהפעוט תרבית דם, אך בכמות קטנה מהנדרש למתן תוצאות אמת.
לדברי עו”ד פייל, חרף החום הגבוה והממושך, תוצאות בדיקות הדם, הישנוניות והאפתיה של הפעוט, שהחשידו כולם לזיהום חיידקי, אבחן הרופא המטפל, משום מה, שמדובר במחלה ויראלית ושחרר את הפעוט לביתו.
כיומיים לאחר מכן, כך נטען, עבר הפעוט אירוע פרכוס בביתו והובהל באמבולנס שוב אל ביה”ח ‘הלל יפה’, שם אובחן כסובל מפגיעה מוחית שנגרמה על רקע הזיהום שהתפשט. בשלב זה הובהל הפעוט לבית החולים תל השומר, שם עבר התערבות כירורגית דחופה, ניקוז נוזלים ממוחו וטיפול אנטיביוטי מאסיבי, אך בשל האיחור הרב בטיפול, חלה התדרדרות במצבו, ובחלוף יומיים הוא הלך לעולמו.
על פי התביעה, התרבית שהופקה מהאבצס במוחו של הפעוט הצמיחה שני חיידקים הרגישים לסוגי האנטיביוטיקה, שביחס אליהם נבדקה רגישות, כולל פניצילין. “פניצילין היא האנטיביוטיקה שהייתה צריכה להינתן לפעוט, לו רק הצוות בבית החולים ‘הלל יפה’ היה משכיל לאבחן זיהום חיידקי כנדרש… אבחנה וטיפול אנטיביוטי פשוט זה היו מונעים את מותו הטראגי של הפעוט”, טוענים עו”ד פייל ותמם פרישמן.
לתביעה צורפה חוות דעת רפואית של ד”ר גיא טל, מומחה ברפואת ילדים מ”פורום רופאים”, שקבע, כי צוות בית החולים ‘הלל יפה’ סטה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת. “למרות שהצוות הרפואי התרשם מחומרת מחלתו של המנוח ולקח בדיקות דם נרחבות כולל תרבית, הצוות לא השכיל לקחת תרבית דם בכמות הנכונה, ואי לכך, תשובת תרבית הדם אין בה כדי להעיד דבר”, קבע ד”ר טל.
לקביעת המומחה, ילד שנראה חולה חייב לעבור הערכה כפי שעבר, עם התחלת טיפול אנטיביוטי מיידי. “המנוח נשלח למיון על ידי מומחית ברפואת ילדים, לכן לא ברור מדוע הוא לא נבדק על ידי מומחה ברפואת ילדים בביקורו במיון. אין ספק שאילו מומחה ברפואת ילדים או מתמחה בכיר היו בודקים את המנוח, הטיפול וההתייחסות למצבו היו שונים ובהתאם להנחיות הרפואיות”, טוען ד”ר טל בחוות דעתו.
עוד קבע המומחה, כי שני סוגי האנטיביוטיקה ניתנים במצבים אלה, באופן מיידי, והם אלה שאליהם שני החיידקים רגישים. “מתן אנטיביוטיקות אלה היה משמיד את החיידקים הפתוגניים שחדרו לזרם הדם של המנוח, וגרמו בהמשך לזיהום שממנו נפטר. אי לכך, ניתן לומר בסבירות גבוהה שחייו של הפעוט היו ניצלים”. עו”ד פייל ותמם פרישמן טוענים בתביעה, כי “אלמלא הרשלנות, היה יכול המנוח לחיות חיים ארוכים ומלאים, בבריאות טובה וללא נזק מתמשך”. לדבריהם, פטירתו הותירה בהוריו צלקת נפשית קשה, שלא נרפאה עד היום.
התביעה לפיצויים בגין נזקי גוף עקב רשלנות רפואית הוגשה בימים אלה לבית משפט השלום בתל אביב, ובמסגרתה מבקשים עו”ד פייל ותמם פרישמן מביהמ”ש להורות למשרד הבריאות המפעיל את בי”ח ‘הלל יפה’ לפצות את המשפחה בסכום המקסימלי הנתון לסמכותו של בית המשפט (2.5 מיליון שקלים).
מהמרכז הרפואי הלל יפה נמסר בתגובה: “מדובר במקרה רפואי נדיר ומצער, בו הצוות המטפל פעל בהתאם לפרקטיקה רפואית מקובלת בזמן הנתון. התביעה נידונה בבית המשפט, ובירור המלא יעשה בערכאות המתאימות”.
