דרור שגב היה ילד מקולקל. כך הוא מעיד על עצמו. מי שהיה מלא אנרגיה ו”בא לא טוב למורים”, הושאר כיתה בתיכון ומאוחר יותר הועזב חד-צדדית ממערכת החינוך, כשהוועדה הפדגוגית החליטה להנשיר אותו מהתיכון. הוא היה תלוש: עצוב, מבולבל ונעלב – הוא הסתובב בין העולמות. החברים התפתחו, והוא נשר מהמסגרות השונות במקביל (צופים, כדורגל), הרגיש לא שייך לשכבת גילו ואבוד בין כולם.
שגב, יליד חדרה ומי שגדל והתעצב בעיר, כתב על כך ספר – “ילד מקולקל”, שבו הוא מתאר את התהליך שקלקל אותו. את התחושה הזו של אבדן העצמי ואבדן הדרך. היה זה הפסיכולוג שלו, יגאל, שהציל את חייו כמה שנים מאוחר יותר, אחרי שהשתחרר מהצבא ועדיין היה תלוש מהמסלול הנורמטיבי לבני גילו. ואת כל זה הוא כתב בספר. הוא לא ידע שהספר שקיפל בין עליו את סיפור חייו, יהפוך ביום מן הימים לסיפור של השראה. להרצאה. למסע.
היום, אחרי שהספר מדפיס עוד ועוד מהדורות ונקרא גם על ידי נוער בוגר ואנשי טיפול, הוחלט להקליטו בגרסת אודיו (“עברית”). נוסף על כך, דרור פיתח את הספר לכדי הרצאה, שאותה הוא מגיש באופן אישי ובלתי אמצעי כשהוא פוגש נוער ומורים בתיכונים, אנשי חינוך בעמותות וגם אנשי טיפול מתחום הנפש.
שבוע הספר מתחיל, ושנת הלימודים עומדת להסתיים – מבחינתו של שגב ומבחינתם של רבים שנחשפו לו, זהו שיעור חשוב לקראת שנת הלימודים הבאה, לכל מי שחש מקולקל או שחלילה קלקל אחרים.
דרור שגב (55), הוא סופר ומרצה. נולד ביום העצמאות בחדרה, לאלי ואליאן. הוא הבן בכור לשני אחים (“נהדרים”) – רן ומירב. גדל והתבגר בשכונת ברנדייס, שכונה חקלאית של מרחבי שדות ופרדסים ואינסוף חוויות ילדות. השכונה כמרחב עיצבה את ילדותו והשפיעה מאד על סגנון כתיבתו ואופי גיבורי ספרו, שהשכונה ניכרת וטבועה בתוכם.
ביסודי למד בבית ספר “צפרירים” שהיה ממוקם מול ביתו ועוד כשנתיים בתיכון חדרה. הלימודים לא היו החלק החזק בנערותו עקב בעיות קשב וריכוז (“ספר שלם כתבתי על תקופה זו, “חוצה” שמו”). את ילדותו העביר גם בביקוריו הרבים בבית סבא וסבתא בשכונה בגבעת אולגה. הים הוא המרחב הכי משמעותי של חייו – עד היום הוא צורך את הים במנות גדושות. בשכונה, מול הים וחווית האוכל המרוקאי והחגים היו ההוויה שנצרבה ונחרטה בו, והחוויות הללו מלוות את דרכי גם כסופר.
שירותו הצבאי היה ברובו בלבנון לאורך המוצבים בקו הסגול, במארבים ובפתיחת צירים. הצבא בהחלט היווה תקופה קשוחה בחייו. עבד כפרסומאי, כאסטרטג וכקופירייטר במשרדי פרסום עד שהקים משרד ליעוץ אסטרטגי שבו היה שותף בכיר. במשך שנים שימש גם כיועץ פוליטי, עבד עם לא מעט ראשי ערים וחברי כנסת. בשנים האחרונות משמש כמנכ”ל חברת “קיסריה אריזות”.
הוא נשוי ללימור ואב לשניים ובאמתחתו כבר שלושה ספרים: “חוצה”, “ילד מקולקל” ו”אין לי מספיק מילים בגוף” – ספרים שנוגעים בחוויית הישראליות ומנסים להעביר את הקונפליקט הפנימי והרגשי שיש כמעט לכל ישראלי שחי וגדל פה. הספרים מקפלים מסעות פנימיים וחיצונים של הגיבורים. לשמחתי כולם היו רבי מכר. דרור מכור לים, לשדות פתוחים, וצורך צלילים כפייתי. משולהב ממטקות ורץ שנים למרחקים ארוכים.
על שלושת ספריו —
ילד מקולקל – מקום עצום של כבוד אני מקדיש למוזיקה בכל ספר שאני כותב; בכל יצירה כתובה שלי, תתנגן באוזני הקורא גם רצועת שירים שהרכבתי במיוחד עבורו, ואילו הפעם, בספר הזה – המוזיקה מקבלת מקום של כבוד גם בתוך העלילה עצמה; “לפעמים יש לי הרגשה שאני נמצא בתוך תיבת תהודה של מוזיקה, אני הצליל שנוצר, ולפעמים אני כלי הנגינה עצמו. אתה בטח לא מבין…” זהו קטע מתוך דיאלוג עמוק שמתקיים בין נער מתבגר לפסיכולוג שלו, דיאלוג המתנהל גם באמצעות מוזיקה וצלילים המתרוצצים לשניהם בגוף. ערן הוא נער שבורח מביתו ומתחיל במסע המהווה גשר בין המעגלים החיצוניים והפנימיים של חייו,מסע שבמהלכו גם ערן וגם הסובבים אותו עוברים תיקון שכל אחד מאיתנו בחייו – כבן, כאבא, כאח, וכיצור אנושי – חווה בהכרח ומתאווה לצמוח מתוכו”.
חוצה – ספר שמשך כתיבתו ארך לא פחות מאשר חמש שנים תמימות. בספרי זה רקחתי עבור קוראיי “על אש קטנה” מסע אישי מורכב, פנימי וחיצוני – של אדריכל צעיר המחליט שהוא מעוניין בחיים אחרים עבור עצמו; הוא נוטש הכל, אישה, ילדים, מקצוע ובית, ויוצא למסע רגיל מפרך. המסע הזה הוא נקודת מפנה שאחריה דבר לא יהיה עוד כפי שהיה. דור שלם של ילדי שכונות שנטמע בישראליות החדשה עדיין מחפש את הריחות והטעמים של השכונה הנעלמת, במקרה הזה; שכונה בעיר חדרה עוברת כחוט שני במסע החיים של הגיבור, ומשרטטת את עצמה כמפת ילדות נשכחת ומקפל בתוכו את הסיפור של כולנו: משבר גיל הארבעים.
אין לי מספיק מילים בגוף – ילדות אבודה ויחסים מורכבים בין ילד להוריו, הם רק נדבך אחד שעליו נשענת העלילה בספר זה; מקופלים פה עניינים שברומו של עולם, בהם החיים והמוות, האהבה והפרידה, האומנות והחומר, הגשמי והרוחני. החיים של אומן האובססיבי ליצירתו מקבלים תפנית בלתי צפויה דווקא כשנראה שהכל מסתדר לו, וגם כאן- האוזניים לא יפסיקו לנגן את המוזיקה שהורכבה במיוחד עבור אוזנו.
ניתן להתרשם מספריו והרצאותיו של שגב באתר האינטרנט שלו – https://www.drorsegev.com/
